שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
שמואל, בן מאיר וקלרה (חיה), נולד בז' באב תרפ"ז, (05.08.1927), בבוקרשט, רומניה. למד בבית ספר יסודי ותיכון ברומניה, והיה פעיל בתנועת הנוער דרור הבונים. בשנת 1941, במלחמת העולם השנייה, נשלח לעבודות כפייה על ידי הנאצים.
עם תום המלחמה נישא שמואל לאולגה לבית קרן (ביום 08.01.1946) ולאחר יומיים עזבו את רומניה עם תנועת הנוער גורדוניה, בדרך לארץ ישראל. המסע ארך כשלוש שנים ועבר דרך הונגריה, יוגוסלביה ואיטליה. בטורינו, איטליה, היה שחקן כדורגל בקבוצת יובנטוס. בג'נובה שבאיטליה נולד בנו הבכור אברהם, ב- 1947.
בשנת 1948 הגיע לארץ, ומיד גוייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. בהמשך, בשירות מילואים, שמואל לחם במבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.
שמואל ורעייתו התגוררו בחיפה, וכאן נולדו עוד שני בנים: חיים ויצחק. לאחר שחרורו מצה"ל עבד זמן קצר ברכבת ישראל ולאחר מכן התגייס למשטרה (ושיחק כדורגל בקבוצת המשטרה) עד לפרישתו בשנת 1955, אז החל לעבוד באוניות נוסעים בחברת צים. בשנת 1966 עברה המשפחה לתל אביב, ושמואל ניהל קונדיטוריה.
בערב חג הפסח, ב- 10.04.1979, בעת ששמואל ערך קניות לחג בשוק הכרמל, התפוצץ במקום מטען חבלה. בפיגוע נהרג אדם אחד ונפגעו 32 אנשים, שלושה מהם מתו בימים הבאים.
שמואל נפגע קשה בגבו ממסמרים שהרכיבו את המטען, ועבר ניתוח בעמוד השדרה בבית חולים איכילוב. אחרי חודש עבר לשיקום בתל השומר. הוא שוחרר לאחר כשנה, מרותק לכסא גלגלים. עם שחרורו החל לפעול בעזרה לנפגעים אחרים, בארגון נפגעי פעולות איבה, שהוא היה ממקימיו, עד ליום מותו בי"ט בטבת תש"ס, (28.12.1999).
בן 72 היה שמואל במותו, הותיר אחריו אישה, שלושה בנים ונכדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון, תל אביב.
העתקת קישור: