סיפור חייה
בת יהודית ונפתלי. נולדה בכ"ה בתמוז תרע"ו (26.7.1916) בקובנה שבליטא. בעיר הולדתה למדה תחילה בבית-הספר היסודי ואחר-כך בגימנסיה העברית על-שם שוובה. היא היתה פעילה בתנועת הנוער "גורדוניה" וגם הקדישה מזמנה לתחביביה: שירה ונגינה בכינור. נמנע ממנה להגשים במועד את משאת נפשה לעלות לארץ-ישראל כיון שהיה עליה לעזור לאמה האלמנה. לימים עזבו אמה ואחותה את ליטא ועלו לארץ, אבל היא נאלצה להישאר שם זמנית כדי לנסות ולהעביר ארצה את רכוש המשפחה. היא עלתה לארץ בינואר 1935 והצטרפה אל אמה ואחותה שהתגוררו בשכונת התקווה שבתל-אביב. תחילה עבדה במוסד לילדים ואחר-כך החל לעבוד בחנות צעצועים בתל-אביב. בצד עבודתה היתה חברה פעילה ב"הגנה", השתתפה בשמירה על שכונתה ועבדה בהתנדבות במטבח הנוטרים. בז' בתמוז תרצ"ח (6.7.1938), אחר-הצהריים, נזרקה ברח' הרצל שבתל-אביב מתוך הרכבת הנוסעת מירושלים ליפו, פצצה שפצעה שישה יהודים והרגה את שרה במקום. היא הובאה למנוחת עולמים בקבר אחים בבית הקברות הישן שברחוב טרומפלדור, תל-אביב. הניחה אם ואחות.