סיפור חייו
בן זריפה ומיכאל. נולד בשנת 1925 בירושלים. בהיותו בן שלושה חודשים נתייתם מאמו ונמסר לטיפולה של סבתו. אברהם למד בבית-הספר היסודי לבנים בירושלים (כיום בית-ספר "סוקולוב"). בהיותו כבן 14 לערך, נאלץ להפסיק את לימודיו ולצאת לעבוד על מנת לעזור בכלכלת המשפחה. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ולמרות פגעי החיים ותלאותיהם שעברו עליו, לא איבד מעליזותו והיה חביב ואהוד על כל חבריו ומכריו.
בשנת 1942, עוד בטרם מלאו לו 17 שנים, התגייס לצבא הבריטי והוצב ליחידת נהגים עברים. הוא רכש את מקצוע הנהגות ותכנן את עתידו כנהג. הוא שירת במצרים וביום ב' בכסלו תש"ג (7.11.1942), עוד בטרם מלאה שנה לשירותו, נפל חלל באחד הקרבות המרים שהתחוללו בקרבת אל-עלמין בין "המחנה השמיני" בפיקודו של מונטגומרי לבין "קורפוס אפריקה" הגרמני בפיקודו של רומל. מקום קבורתו של אברהם לא נודע. השאיר אב, אם חורגת ושני אחים חורגים - נסים, שהיה בן 14, נעלם בעת המצור על ירושלים וגמליאל, שהיה בן 18, איש הגדוד הראשון של הפלמ"ח נפצע בקרבות לשחרור הנגב ומת מפצעיו.
שמו של אברהם הונצח ב"ספר ההתנדבות", ב"ספר העתונאים" תש"ו ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.