שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן גולדה ויצחק. נולד ביום ט"ו בתמוז תרע"ד (9.7.1914) בכפר רוקיטה, שבפולין המזרחית. אברהם היה בן הזקונים שבמשפחתו, ואת בית הוריו אפיינו חמימות, אהבה, רוחב -לב ושלווה. כשהיה כבן ארבע עברה המשפחה לגור בעיירה קטנה סמוך לכפר הולדתו. ובה גדל כנער חסון ויפה-תואר ונמשך ליפי השדות שמסביב. בהיותו ילד ידעה העיירה גל של פרעות. אחותו הבכירה שמה נפשה בכפה כדי להציל את משפחתה ומעשה זה חרת רושם עמוק בלבו של אברהם. לימים הצטרף לסניף "החלוץ הצעיר" במקום, הוציא עתון פנימי בשם "ביטויינו" ורשימות ממנו הועתקו ל"להבות", עתון הנוער החלוצי בפולין. כשהיה אברהם כבן 15 יצא להכשרה בגורוכוב, המשק החקלאי של "החלוץ" ליד וארשה הבירה. אחר כך המשיך את הכשרתו בקלוסובה שבווהלין ובהמשך היה פעיל בשליחות תנועתו החלוצית לארגן ולחזק את סניפי "החלוץ הצעיר". בראשית 1935 עלה לארץ-ישראל. חורף אחד עבד בפלוגת "הכובש" בכפר סבא ולאחר מכן עבר לקיבוץ רמת הכובש. במאורעות 1936 היה מן הנוטרים הראשונים. בסוף שנת 1936 עסק בסלילת כבישים בארץ ולמשקו היה מגיע רק בשבתות. במשך הזמן נרתם להדרכה בקבוצת ההכשרה של "הנוער העובד" ועד מהרה רכש את הערכתם וחיבתם של חבריה. האסונות שפקדו את רמת הכובש בימי מאורעות הדמים עכרו את רוחו. ברשימה לזכר אחת החברות שנפלה בעת שמירה כתב בין השאר: "כמה כוח לחיים, כמה ערך לחיים, מה חבל על שפע אביבים..." ביום י"ד באדר תרצ"ט (5.3.1939), הגיע לירושלים, כדי להשתתף שם בסמינריון למדריכי הנוער העולה. שהתקיים בבית הכרם. בערב יצא אברהם למרכז העיר ובחזרתו לסמינריון נקלע לאוטובוס הלא-נכון. כשנוכח בטעותו ירד מן האוטובוס והמשיך דרכו ברגל לכיוון בית הכרם. בדרך עבר לא רחוק מן הכפר הערבי ליפתא. נראה שקבוצת ערבים התנפלה עליו מאחור והכתה בראשו בכלי קהה. למחרת נמצאה גופתו בשלולית של מים. אברהם הובא למנוחת עולמים ברמת-הכובש. בן 25 היה בנופלו. הניח הורים, אחות בארץ, אחות בפולין ואח בארגנטינה.
רשימה לזכרו התפרסמה בעתון "דבר" ובספר "ימי רמה".
העתקת קישור: