סיפור חייו
בן שרה וזכריה, נולד בשנת 1930 בצנעא, תימן, ומשם עלה ארצה עם הוריו בהיותו כבן שנה. למד בתלמוד התורה "בני ציון" בירושלים. בהיותו כבן 12 החל לעבוד כטפסן בבניין כדי לעזור להוריו ולאחיו הקטנים ממנו. בהיותו בן 15 הצטרף ל"נוער העובד" בירושלים. בשנים 1946-1947 עבר הכשרה חקלאית בקיבוץ עסלוג' בנגב, ומשם עבר לקיבוץ שפיים. היה איש-חברה ואהוב על חבריו. חיבב את הארץ ואת זמרת הארץ. משנת 1946 היה בגדנ"ע, הצטרף לחי"ש והשתתף בפעולותיו בסביבת מגדיאל מראשית מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות. אברהם נטל חלק בהגנת תל-אביב וסייר מתוך סכנת-נפשות בלב יפו. בעיקר פעל במיקוש וחבלה בתוך פרברי האויב. היה עשוי ללא חת. עם ההכרזה על הקמת המדינה נשלח כתגבורת לקבוצת "הדסה"-גזר, שהיתה מוקפת בימים ההם, והיה בין 29 מגיני הקבוצה שנלחמו בכנופיות הערבים ובחיילי הלגיון הערבי שעלה עליהם במספרו ובנשקו.
גזר שכנה בסמוך לכביש רמלה-לטרון וכוחות הלגיון באזור ראו בה איום וביקשו לכובשה לקראת ההפוגה המתקרבת. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) לקראת צהריים התארגן כוח האויב, שמנה פלוגת לגיון, כוחות בלתי סדירים ושריוניות ותקף את הקיבוץ. אש האויב הכבדה הרסה את עמדות המגן ושיתקה כל אפשרות של התנגדות מאורגנת. האויב הצליח לפרוץ למשק ולכבוש אותו. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) והובא למנוחת- עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות שבקבוצה.