סיפור חייו
בן ברוניה וזאב, נולד בשנת 1920 בעיר טכנוב, פולין. אביו היה עורך-דין ומנהיג ציוני ידוע, ואימו - רופאה. בהיותו בן 14 נתפס לרעיון הציוני והיה בין פעילי תנועת "גורדוניה" בעירו. אדם לא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ועלה ארצה בשנת 1936. תחילה עבד בהכשרה בבן שמן והיה ממייסדי הגרעין שכעבור שנתיים וחצי יצא להרצליה ויסד את קבוצת "שדמות". אחר-כך גויס מטעם הקבוצה לפלוגת שומרים-רוכבים ועם עלות קבוצת "אבוקה" על הקרקע בעמק בית שאן היה בין המתיישבים ומילא שם כל תפקיד שהוטל עליו. נוסף לעבודה הפיסית שקד על עיצוב דמות החברה.
בתקופת מלחמת-העצמאות, ביום כ"ה בתמוז תש"ח 1.8.1948)), יצא בראש מחלקה מוגברת מאנשי משקי הסביבה להשתלט על משלט ליד הכפר הערבי סמריה. במורדות הגלבוע נאלצו לסגת מפני אש האויב. אדם הוליך את מחלקתו לאחת הגבעות כדי להתבצר שם, אך לפני הגיעו למקום נפגע מכדור האויב. נקבר באבוקה. למחרת יום נפילתו נכבשה סמריה.
קבוצתו הוציאה לזכרו חוברת-זיכרון: "אדם שנקל".
ביום כ"ה בתמוז תשי"ג 8.7.1953)) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
הותיר אחריו אישה - טובה ובת - תמר.