שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
אחיק, בן חיה ויוסף, נולד בקיבוץ בית-קשת ביום ט"ו בשבט תשי"ד (22.12.1953). בהיותו רך בשנים עקרה משפחתו לקיבוץ גניגר ושם עברו עליו שנות הילדות. בהיותו בן עשר שנים עברה המשפחה לכפר ויתקין ולאחר כשנה רכשה משק במושב עדנים. אחיק סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בנווה נאמן ואחר-כך המשיך וסיים את לימודיו בבית-החינוך על שם ברל כצנלסון בכפר-סבא, במגמות הריאלית והביולוגית. אחיק היה חבר בתנועת הנוער העובד והרבה לטייל בארץ לסייר בנופיה ובאתריה. הוא אהב מאוד מוסיקה. כשהיה בן חמש החל לנגן באקורדיון, שניתן לו כמתנה. הוא המשיך לנגן עד שהגיע להישגים נאים בפריטה על פסנתר; כמו-כן הרבה להאזין למוסיקה קלאסית ברדיו, בתקליטים ובאולמות קונצרטים, ככל שזמנו אפשר לו. כשרכשה משפחתו משק במושב, ראה את התגשמות שאיפותיו. הוא אהב את חיי החקלאות, היה שותף פעיל בהקמת המשק, באחזקתו ובעבודה השוטפת בו. לכן גם בחר כמסלול לימודיו את מקצוע הביולוגיה, כי אהב את כל הקשור בחי ובצומח. הוא היה נער יוצא דופן בהשוואה לנוער של ימינו. היו לו עקרונות ואידיאלים, שאפיינו את הנוער בדור הקודם. חיי הלילה בדיסקוטקים, ההוללות והרדיפה אחרי בילויים ריקים מתוכן לא עניינו אותו כלל. הוא היה שקט, ישר וצנוע, קשור מאוד למשפחתו, אהב את חיי הבית ואת הפעילות במשק והיה מעורה בהם.
אחיק גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות סיים בהצטיינות קורס מקצועות שריון והוסמך כנהג טנק. אחרי-כן הוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. את קורס ההדרכה סיים בהצטיינות וכן גם את קורס מפקדי הטנקים. הוא היה מסור לתפקידו וביצע אותו ביעילות וברצינות כדרכו בכל תחום בחייו. גם בהיותו בצבא לא נטש את הפעילות החקלאית, את המוסיקה ואת המשפחה. הוא ניצל כל הזדמנות להגיע הביתה ולעזור בעבודות המשק. מיד בהיכנסו, בטרם פשט את מדיו, היה מתיישב ליד הפסנתר, פורט עליו שעה קלה ואחרי-כן היה יוצא לשוטט במשק ולעמוד על השינויים שחלו בו בזמן העדרו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים שובץ אחיק ביחידתו כנהג טנק ונשלח לחזית בדרום. ביום הכיפורים יצא לקנטרה לעזרת מעוז "מילנו". בחצות הלילה נתקע הטנק שלו ושקע בבוץ מבלי יכולת לזוז. כשעלה השחר הבחינו המצרים בטנק התקוע והחלו לנהל אתו קרב. הלחימה נמשכה שעות אחדות עד אשר נפלו כל אנשי הצוות, אולם גופותיהם לא התגלו ואחיק נחשב כנעדר. בחודש פברואר הגיעו לטנק חוליות סריקה של צה"ל, שעסקו בחיפוש נעדרים. הטנק זוהה, נבדק ונמצא שלם אבל ריק ועדיין נחשב אחיק לנעדר. במחצית יוני 1974 נשלחו חוליות סריקה נוספות כדי לחפש בסביבות הטנק ואכן, במחפורת בשולי הדרך נמצאו טמונים אנשי הטנק וביניהם אחיק. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין ברמות השבים. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
משפחתו של אחיק רכשה ציוד מוסיקלי להקמת חדר מוסיקה מושלם לזכרו בבית-הספר התיכון על-שם ברל כצנלסון בכפר-סבא; משק המשפחה במושב נקרא על שמו "משק אחיק;" כן הכינה משפחתו, בעזרת חברים מקבוצת גניגר, סרט על אחיק.
העתקת קישור: