סיפור חייו
איתן, בן אני וחנן, נולד ביום י"ב בסיון תש"ב (28.5.1942) בקיבוץ עין-גב. הוא למד בבית-הספר היסודי בעין-גב ובכיתות ההמשך בקיבוץ גינוסר. אחרי-כן המשיך בלימודיו במדרשה החקלאית על-שם רופין, בקורס לרכזי משק. מימי נעוריו ניכר בכושרו הגופני ובכושרו הספורטיבי, והצטיין בעיקר באתלטיקה ובמשחק הכדור-עף. על שהשתתף בתחרויות אזוריות וארציות בזריקת דיסקוס, בהדיפת כדור-ברזל ובקפיצה לגובה - ועל הישגיו הטובים הוענקו לו תעודות הצטיינות. הוא נמנה עם נבחרת "הפועל" גינוסר בכדור-עף והיה חבר בעתודת הנבחרת הלאומית במקצוע זה. הוא היה ספורטאי בכל מאודו, עסק בספורט לשם ספורט וראה בתרבות הגוף ערך לעצמו. איתן היה פעיל מאוד בחברת הילדים בבית-הספר ומחוצה לו, נמנה עם חברי ועדות שונות, הדריך בתנועת "הנוער העובד והלומד" בחיפה וריכז את פעילות חוג הנוער בגינוסר. לימים אף שימש כרכז המשק.
איתן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1961. על אף שהיה בעל כושר גופני מעולה נקבע לו, בגלל צרידותו, פרופיל רפואי נמוך, ורק לאחר השתדלויות מרובות שונה הפרופיל והוא הוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות "סנטוריון" ובקורס למפקדי טנקי "שרמן". הוא מילא את תפקידיו בהצלחה ולכן נשלח להשתלם בקורס לקצינים ובקורס לקציני שריון. ברבות הימים השתלם גם בקורס צניחה, בקורס למפקדי פלוגות שריון ובקורס מתקדם לקציני סיור. מפקדיו כתבו עליו בחוות דעתם: "איתן הוא קצין טוב מאוד ויעיל, פעלתני, יוזם ואמיץ, החלטי ומהיר תגובה, עצמאי ובעל כושר הדרכה מעולה. הוא הגון, אהוד על אנשיו, ומסור לפקודיו, משמש להם דוגמא אישית למופת ומשתדל תמיד לעזור לחבריו. יש לו רצון עז להתקדם, ויש לו משמעת מבצעית טובה. הוא שולט באנשיו שליטה מלאה, הוא נוח מאוד ונעים לעבוד במחיצתו". במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה באוגדתו של אלוף אברהם יפה, ועל חלקו במלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר שהועלה לדרגת רב-סרן נתמנה לסגן מפקד גדוד בחטיבת שריון.
לאחר שסיים את השירות הצבאי הסדיר עבד בקיבוצו בענף הדיג ולאחר זמן היה למרכז הענף במקום אביו. הוא ראה בדיג לא רק מקור פרנסה למשק והנאה אישית, אלא בעיקר אמצעי לביסוס ולפיתוח הדיג העברי ולשמירה על הריבונות הישראלית בכנרת. אשתו איטי, שנשא בשנת 1972, כתבה עליו: "חיוכו הקורן, הכובש לב כל, וקולו הצרוד היו לו כסימן היכר. הוא היה רע וידיד נאמן, איש עצה ומעש, ועניין רב היה לו בתחומים הרבה. הוא ניכר בשמחת החיים שבו, באהבתו את הבריות ובהיותו אהוב על כולם". טוב לב היה, אהב לעזור לזולת, טוב ומיטיב לסביבתו. היה בו כוח התמדה והוא ידע לסיים כל משימה ולעמוד בכל אתגר שהציב לעצמו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס איתן ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בשעות אחר הצהריים נפל בקרב באזור פירדאן בחזית סיני. תחילה נחשב כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגינוסר. השאיר אחריו אישה ובת, אב, אם ושני אחים.
יישובי עמק הירדן ורמת הגולן הוציאו לאור חוברת לזכר בני המשקים שנפלו במלחמת יום-הכיפורים ואיתן בתוכם; חטיבתו הוציאה לאור חוברת בשם "ההולכים ראשונה", לזכר אנשיה שנפלו בקרב.
באתר youtube פורסם סרט שהפיקה משפחתו של איתן לזכרו.