סיפור חייו
איתן, בן חוה ואברהם, נולד בפתח תקווה בשנת תרצ"א (1931). גדל בכפר מעש, אחיהם האמצעי של ניר וחגי. איתן התחנך בכפר מעש ובפתח תקווה, בבתי הספר "הס" ו"ברנר". הוא היה ילד נבון ויפה תואר, רציני, תלמיד מצטיין ואהוד על הבנים והבנות כאחד; קנה לו שם בזכות שלוותו מחד ועקשנותו, דבקותו בדעותיו מאידך - במשפחתו כונה בחיבה "צדקיהו".
איתן היה פעיל בתנועת הנוער העובד, השתתף בפעולות ובטיולים וניגן במנדולינה. אך בראש ובראשונה, תמיד, נרתם לפרנסת המשפחה, עבודות החקלאות שבבית אביו בכפר "בהדרגה", הוא כפר מעש.
בהיותו בן 16, ערב מלחמת העצמאות, פנה איתן ללימודי חקלאות ב"מקווה ישראל". בעקבות המצב המדיני הקשה חולקה תקופה זו בין לימודי החקלאות לשירות בפלמ"ח והשתתפות במלחמה, עד סיום הלימודים בפברואר 1950.
בתום לימודיו ב"מקווה ישראל" והשירות הצבאי יצא איתן לטיולים רבים ברחבי הארץ, סוקר וממפה את קרקעותיה. בשנת 1951, בעקבות פרוייקט מיפוי קרקעות הנגב ותכנון לפיתוח מקורות המים, הצטרף איתן לקבוצת חלוצים, מקימת שדה בוקר. הוא המשיך לעסוק בעבודות מיפוי הנגב כחבר באגף לשימור הקרקע של משרד החקלאות. איתן הצטיין בהליכה כסייר, והשתוקק להכיר מקומות ואזורים חדשים.
ביום חמישי ט"ז באלול תשי"ג (27.08.1953), במהלך טיול הרפתקני שאליו הצטרף איתן ומסלולו מאזור באר מנוחה שבנגב לכיוון הסלע האדום (פטרה) בירדן, נתקלו חמשת המטיילים בכוח ירדני לאחר שעברו לשטח ירדן. הכוח הרגם במקום.
סיפור שלא אומת מעולם טוען כי איתן הוכש על ידי נחש במהלך הטיול, ועקב כך הסגירה עצמה הקבוצה למשטרה בירדן, שם הם נורו במקום לקבל עזרה. גופותיהם של חמשת החברים, ובהם איתן, הועברו לישראל כעבור מספר ימים.
איתן היה בן 22 במותו. הותיר הורים ושני אחים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בפתח תקווה.
אחיו של איתן, ניר, קרא לבנו שנולד - איתן.
נתן יונתן המשורר המוערץ, שהיה שכנם של משפחת מינץ, כתב לזכרו של איתן שיר: "על מות לנער".
בשנת 1966, ושנית בשנת 2000, הוציאה הוצאת "הקיבוץ המאוחד" ספר שנקרא "עד סלע - חמישה שהלכו", ספר הסוקר את חייהם של חמשת הישראלים הצעירים שניסו להגיע לסלע האדום, ובו פרק המספר על איתן מינץ.