סיפור חייו
אליהו (אלי), בן אלגרה ואברהם, נולד בגבעת-עדה בכ"ג באלול תשט"ו (10.09.1955). מרגע לידתו הקסים את הכל, בתלתליו הזהובים ועיניו התכולות. גדל והתחנך בגבעת-עדה, למד בבית הספר "גבע" שבמושבה ובבית הספר "נעורים" בכפר ויתקין. בצעירותו היה חניך הנוער העובד והלומד, והוא למד להכיר כל שביל וכל דרך בארץ. אהבתו לטיולים לא פגה מעולם, והוא נהג אף בבגרותו לצאת מדי פעם לטיולים ממושכים ברחבי הארץ.
בגיל 24, לאחר שש שנות חברות, נשא את ענת לאישה. בשנת 1980 הצטרף הזוג הצעיר לקבוצת מקימי מושב שקף, בחבל לכיש המזרחי.
מעלותיו של אלי כמנהיג, כאיש שסוחף אחריו, האכפתיות הבלתי נדלית שלו, שמחת החיים וכשרונו לצפות מספר מהלכים קדימה - כל אלה הפכוהו במהרה ליו"ר הנהלת המושב. הוא ייצג את חבריו במסירות מול מוסדות הציבור והארגונים שבחוץ, התנועה, הסוכנות, הבנקים ועוד. בנוסף, היה אלי חקלאי שעבד יומם וליל, פרפקציוניסט, אשר היה עוקר שתיל ממקומו בכרם אם לא נמצא במרחק שווה, עד אחרון המילימטרים, מקודמו.
חבריו של אלי מהמושב ובני משפחתו מתארים אותו כנשמה טובה, מנהיג מלידה, בעל חיוך של זהב. איש שלא ידע פחד מהו, איש בעל חזון שבזכות חזונו התקדם המושב לאין שיעור. אדם שאף פעם לא רב עם אף אחד, תמיד מצא דרכים יצירתיות לפתרון בעיות - היה מחליף ויכוח ב"התערבות על מסעדה טובה"...
אלי היה איש שהאמין תמיד בדו-קיום ערבי-יהודי. הוא ידע לקשור קשרי אנוש אמיצים גם עם אנשי הכפרים הערבים שבסביבת המושב, על אף מחלוקת הלאום - בפעמים אינספור הוזמן לפתור סכסוכים שביניהם, ודעותיו התקבלו תמיד ביראת כבוד.
בליל יום ראשון ה' בתמוז תשמ"ח (19.06.1988), יצא אלי עם הטרקטור לרסס את שטח הכרם שלו במושב. לפנות בוקר הוא נרצח על-ידי חוליית מחבלים חמושה בסכינים ובמוטות. המחבלים פגעו באלי באכזריות גדולה, דקרו אותו שבע פעמים בגבו ובבטנו וריסקו את פניו בעזרת המוט ובעזרת אבן.
למחרת בבוקר מצא את גופתו של אלי חבר מושב שיצא ליום עבודה. הוא נמצא אוחז בידו מוט, ובגבו סכין.
אלי הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת-עדה בה' בתמוז תשמ"ח (20.06.1988). היה בן 33 במותו. הותיר אחריו הורים, אח, אישה ושלוש בנות - שרון, הדר ואלה, שנולדה לאחר מותו ונקראה על שמו.
בקרבת מקום הרצח הוקמה אנדרטה לזכר אלי, ובני מושב שקף הוציאו חוברת להנצחתו. המומים, זועמים ומתגעגעים הם כותבים: "...ביקשו שנכתוב על אלי, מה לכתוב? שהיה בעל נהדר לאשתו? שהיה אב מקסים לבנותיו? שהיה חבר נאמן לחברים? שהיה חתן שלא זוכרים כמותו? שהיה חבר הנהלה ושאכפת היה לו מכולם? שהיה יו"ר וניסה לפתור את בעיות המושב בנאמנות? שהיה ילד שאהב את הוריו ודאג להם יום יום? - האם יש מישהו שלא ידע זאת?!"