שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן רחל ויונה, נולד בשנת 1927 בחיפה. היה חניך "הנוער העובד". בהיותו בן שש-עשרה יצא מטעם "הנוער העובד" להכשרה מגויסת ושהה בה שנתיים. לאחר שחזר לחיפה עבד כמסגר וחרט. משנת 1944 עד1947 שירת בפלמ"ח, ושנה אחת היה ב"רזרבה" (מילואים) של הפלמ"ח. באותה תקופה עבד בבית-חרושת לחומרי- בניין ביציקת מרצפות.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות נענה לקריאה והצטרף ליחידה שיצאה לנגב ונמנה עם "חיות הנגב". הוא השתתף בכל הפעולות למן התחלת המלחמה ובמהלכה. בפעולותיו נתגלו תכונותיו הטובות. ביומנו מימי פעולתו בנגב (שנפסק בשלהי מרס 1948) ניכרת ערות רבה למתרחש בסביבה. היומן מנוסח בצמצום, בדיוק ובהבלטת העיקר.
אליהו השתתף בשמירה על צינורות-המים בנגב ועל התחבורה, בליווי שיירות לנקודות המנותקות שבנגב, בקרבות בית-חנון, אשדוד, כפר דרום, בפשיטה לתחום המצרי בסביבות עזה, בכיבוש הכפרים ברייר וחוליקאת, בפיצוץ הגשר עזה-באר שבע, עיראק אל-מנשיה (ההתקפה השלישית) ונפצע באופן קל שלוש פעמים בכפר דרום, בעיראק-סואידן בעת הקרב, ובפעם השלישית בשעה שהמשוריין שבו ישב עלה על מוקש. בכל שלושת המקרים המשיך את פעולתו עד תום הקרב ורק אז פנה לטפל בפצעיו, שלא שם להם לב, ורק לאחר שברגלו התפשט זיהום שכב חודש ימים בבית-חולים ויצא לחיפה לשם החלמה. אולם בהיותו בחיפה, בחופשתו, נפגע בתאונת-דרכים בהתנגש האופנוע שלו במכונית - ונשרף ביום כ"ט באב תש"ח (3.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. על מעשיו, היה מועמד לקבלת אות-הצטיינות.
העתקת קישור: