שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן יעקב וחוה, אשר עלו ממרוקו בשנת 1949 והשתקעו בפרדס חנה. נולד ביום ו' בשבט תשי"ג (24.12.1952) בחדרה. למד בכיתות א' וב' בבית הספר בפרדס חנה; כיתה ג' - בבית הספר היסודי "מרכז" בחיפה וסיים בבית הספר היסודי על שם שפרינצק באותה עיר. בעודו בבית הספר היסודי היה חבר בתנועת "הנוער העובד". תקופה קצרה היה חבר ב"הפועל" בחיפה, ועסק בהתעמלות באתלטיקה ובשחייה. תחביבו המיוחד: איסוף תקליטים ושירים מודרניים. אחרי סיימו את בית הספר העממי, למד שנתיים - כיתות ט' וי' - בבית הספר "אורט" בחיפה והתמחה במסגרות וברתכות. בבית הספר נחשב לנער צנוע ושקט אך למרות זאת ידע למשוך את תשומת הלב אליו. הכל הכירו אותו כילד ממושמע, מסודר וקפדן בהליכותיו. הוא אהב ילדים קטנים וגם הם החזירו לו אהבה. את העיר חיפה אהב, בה התבגר ובנוער שלה מצא חברים. תמיד הדגיש, כי לא יהיה מוכן לעזוב את העיר, כפי שההורים תיכננו עקב ענייני עבודה.
בתחילת פברואר 1971 גויס לצה"ל והוצב לחיל השריון. כשהיה בא הביתה לחופשה, היה נחפז לסיים את הטיפול בעניניו הפרטיים ואחרי כן מסתגר בחדרו, עם הפטיפון והתקליטים ומקדיש זמנו להאזנה ולנגינה בגיטרה חשמלית. היו לו תכניות רבות לעתיד, לאחר שחרורו מן הצבא, אך בראשן עמד הרצון העז להמשיך בלימודים, שכן הרגיש אריה וידע כי הפסיד הרבה עד לגיוס. אור ליום ז' בכסלו תשל"ב (24.11.1971) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.
בין שאר הדברים, כתב מפקד היחידה, במכתב התנחומים להוריו: "משך התקופה הקצרה שבנכם היה איתנו הספיק להתחבב על חבריו ומפקדיו. כבן מסור וכחייל נאמן שאף אריה להיות מפקד טנק ואף קצין. והתרשמותנו אנו, המפקדים, הייתה שאריה, כשם שהיה חייל למופת יהיה אף מפקד למופת".
העתקת קישור: