שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן מרים וחיים, נולד ביום י"ח באדר ב' תרפ"ט (30.3.1929) בתל- אביב. לאחר שסיים בית-ספר עממי נתקבל לגימנסיה "הרצליה", למגמה החקלאית. הוא רצה לעזוב את הגימנסיה לפני שסיימה ולעבור לבית-הספר החקלאי מקווה ישראל, אך הוריו מנעוהו מכך. בהיותו בן 11 הצטרף ל"מחנות העולים", נכנס לפלוגות הימיות של "הפועל", עבר בקיסריה קורסים לימאות לדרגות א' וב' מטעם "החבל הימי לישראל" ושימש שם מדריך. תחילה ראה בימאות עיסוק ספורטיבי, אך במשך הזמן התגבשה בו ההכרה כי הים הוא אחד ממקורות הקיום החשובים לעמנו ואמר להתמסר כולו למקצוע זה בבוא העת לכך. למרות זאת החליט, כחבר קיבוץ מעיין ברוך, להתקשר לחיי המשק. גם בהכשרתו הוסיף להשתלם בחקלאות ובידיעות כלליות. משנת 1943 היה חבר ה"הגנה". בשנת 1946 יצא להכשרה מגויסת של הפלמ"ח ושירת בה תשעה חודשים בכפר גלעדי ביחד עם חברי "התנועה המאוחדת" שהיה חבר בה. במאורעות "השבת השחורה" (29.6.1946), הוזעק יחד עם אחרים, לעזרת משקי הירדן. אריה היה בהיר-עיניים, חסון ושזוף, אמיץ-שרירים, נאמן, נוח לבריות וצנוע שביכר את המעשה על הדיבור. הוא מילא את כל המוטל עליו בדייקנות ובפשטות. התבלט באומץ-רוחו בשעת סכנה, בסבלנותו, סלחנותו והתאפקותו. לאחר שעבר קורס מ"כים הועבר הקורס לפלי"ם. בפלי"ם עבר קורס חובלים (קציני-ים). אחרי-כן שימש מדריך לכלי-נשק במענית, בגדוד "הפורצים", השתתף בכמה פעולות של הורדת מעפילים, בפעולות אחרות של ה"הגנה" ובמבצע "נחשון" במלחמת-העצמאות. בצאתו לדרכו האחרונה אמר לאמו: "אם לא תהיה לנו מדינה, איני חפץ לחיות".
לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע "יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים והיישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית איכסא ונבי סמואל. תנועת הכוח לנבי סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. אריה וכיתתו נשארו במאסף והוא היה בין הנופלים בהתקפה, ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.
זכרו הועלה בחוברת "על מות", שהוציא קיבוץ מעין ברוך.
העתקת קישור: