שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
גבריאל (גבי), בן חנה ואברהם, נולד ביום י"ח באלול תשי"ב (8.9.1952) ברבט שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1955. הוא למד במגדל העמק בבית-הספר היסודי על שם שלום עליכם ובבית-הספר היסודי על שם גיורא יוספטל ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם רוגוזין. גבריאל היה תלמיד חרוץ והקפיד על הכנת שיעוריו, אולם כיוון שדרך הלימוד לא נראתה בעיניו, עזב את בית-הספר וסיים את לימודיו בקיבוץ משגב-עם. הוא נמנה עם חברי תנועת הנוער העובד והלומד, היה חובב ספורט והצטיין בהיאבקות-ג'ודו. בזמנו הפנוי הרבה לקרוא בספרי פסיכולוגיה. הוא התעניין בהרבה תחומים והתעמק בהם, ולא קיבל דבר כמובן מאליו. תמיד נהג להתווכח בלהט ולא הרפה מבן שיחו עד ששכנע אותו בטענותיו. הוא רחק מן החומריות וחיפש דרך להצטרף לאחד מגרעיני ההתיישבות ולהקים עם חבריו יישוב חקלאי מראשיתו, אך בשל הגיוס לצבא, שעמד בשער, לא נתאפשר לו הדבר. גבריאל היה איש חברה ואוהב-אדם, ותרן וסלחן, מתרחק מריב וממדון ושוקד על השכנת שלום בין ידידיו. אדיב היה ומנומס, עדין נפש ונעים הליכות, גלוי-לב, ישר-דרך, איש-אמת, ובעל מצפון. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב.
גבריאל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים. הוא השתתף בפשיטה אל מעבר לגבול הלבנון ובמרדפים ועשה במעוזים שעל גדות תעלת-סואץ. הוא היה חייל טוב ומסור לתפקידו, לא התאונן על האימונים הקשים והמפרכים ומצב רוחו היה מרומם תמיד. מפקדיו העניקו לו את "אות השירות המבצעי", על השתתפותו בפעילות מבצעית ענפה.
לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר עבד עם אחיו בהרכבת מערכות-השקאה, כדי לחסוך בדרך זו כסף לנסיעה לטיול בחוץ לארץ. כשבועיים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא לשירות מילואים והוצב ברצועת עזה. כשפרצה המלחמה, ביקש להצטרף אל יחידתו שמתקופת שירותו הסדיר, שלחמה בחזית ברמת הגולן. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), תוך כדי פעולה ליד צומת וסט, נהרג כאשר התהפך הזחל"ם שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגדל העמק. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
העתקת קישור: