שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן רחל ושלום, נולד בשנת 1929 בתימן. דויד נתייתם מאביו בגיל רך ובשנת 1938 עלו ארצה הוא ואחיו עם משפחת קרובים. למד בבית-ספר בכפר מרמורק שליד רחובות ואחר-כך התחיל לעבוד בפרדסים. במהרה השתרש בחיי הארץ והיה חבר בסניף "הנוער העובד". בתנועת-הנוער מצא לו חיי חברה והשתלם בשיעורי-ערב, וב"הפועל" חיסן את גופו בספורט. בהיותו בן 14 יצא עם קבוצתו להכשרה בכנרת ועם הכשרתו הצטרף לפלמ"ח והתאמן בבית השיטה ובכפר גלעדי. דויד עבר קורסים לימאות, סיור וספורט. בהיותו בכפר גלעדי התנדב לשירות עלייה ב' (העלייה הבלתי- לגלית), להעביר עולים יוצאי ארצות המזרח דרך הגבול הסורי. פעמים רבות הצליח, אך פעם נתפס והתענה שלושה חודשים בכלא דמשק, ומשלא הצליחו, למרות העינויים, להוציא ידיעות מפיו, שיחררוהו.
משחזר לרחובות עבד בשמירת לילה, וכשהחלה מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, הצטרף לחטיבת "גבעתי" והשתתף בהגנת כפר אוריה, בליווי שיירות לירושלים בשיתוף עם הפלמ"ח, בפיצוץ בית אבו-ג'ביין ליד בית-דגון, ובסוף, בעת מבצע "חמץ" לכיתור יפו, בהתקפה על תל-א-ריש. הכוח כבש את התל, אך בטרם הספיק להתארגן הופתע על-ידי התקפת-נגד של האויב ונאלץ לסגת. בפעולה זו, ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948), היה בעמדה קדמית ביותר ולא היה סיפק להודיע לאנשיה על הנסיגה, ושם נפל.
מקום קבורתו לא נודע ומצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
באוגוסט 2007 במסגרת חקירת הענף לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי דויד קבור בבית העלמין בנחלת יצחק.
ביום 30.8.2007 נערך טקס צבאי לגילוי המצבה בהשתתפות משפחתו של דויד וגורמי צבא.
העתקת קישור: