שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן חיים ואסתר. נולד ביום י"ג בתשרי תשי"ח (7.10.1957) בטבעון. שש שנים למד בבית-הספר היסודי שבקרית-עמל. לאחר-מכן נכנס לחטיבת-הביניים בבית-הספר ע"ש חיים גרינברג שבטבעון, וכאן סיים את לימודיו התיכוניים במגמה ריאלית-ביולוגית. דורון הצטיין במיוחד בלימודים הריאליים, אבל גם המקצועות ההומניסטיים היו קרובים ללבו, וציוניו בכל עבודותיו ותעודותיו היו מן הגבוהים ביותר.
תחומי ההתעניינות של דורון היו רבים ומגוונים. מצד אחד, חש קשר נפשי עמוק לטבע, אהב לשוטט על הגבעות ובואדיות, טיפס על עצים ובנה על צמרותיהם בתי-חלומות לו ולחבריו. גם התנסה בגידול יונים. מצד אחר, הלך שבי אחרי תגליותיו והמצאותיו של האדם. שעות רבות משעות-הפנאי שלו בילה בפירוק ובתיקון מכשירים ביתיים שונים. ומעל לכול הלהיבו את דמיונו המטוסים, ועד-מהרה התמלאה תקרת חדרו דגמים של מטוסים עשויים מעץ, מנייר ומפלסטיק, שהתנועעו לכל משב-רוח קל. בשדה-תעופה פרטי זה, כפי שכינו חבריו את חדרו, רקם דורון את חלומו, להימנות, בבוא-העת, עם משפחת טייסי חיל-האויר.
דורון היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד', וכעבור זמן הצטרף לגרעין של נח"ל. אך הוא נטש מסגרת זו למען הגשמת משאת-נפשו: הטיס. חלק ניכר מזמנו הקדיש לספורט. הוא נטל חלק בתחרויות ריצה, צעדה, שחייה ואף זכה במדליות על הישגיו. בעיסוקים אלה רכש ידידותם ואמונם של חברים קרובים, אבל בסך-הכול היה מופנם מטבעו ולא נהג לגלות את צפונות -לבו, לא לבני המשפחה ולא לחברים. קיננה בו תחושה כבדה של אחריות, של דבקות במטרה ושל חובה למלא כל שליחות ביושר ובשלמות.
דורון גויס לצה"ל בסוף ינואר 1976, נמצא כשיר להצטרף לצות-אויר והתחיל את הכשרתו בבית-הספר לטיס. הוא סיים בהצלחה את השלב הראשון של לימוד הטיס ועלה לדרגת רב"ט. הוא נכנס לקורס-נוטים ולא חסך כל-מאמץ כדי לעמוד בדרישותיו הקשות. למגינת לבו הועבר למדור אחר בחיל-האויר - לנ"מ. בינתיים כבר עלה לדרגת סמל. על מסלולו הצבאי החדש דיוח מפקדו: "דורון הוכשר בביה"ס לנ"מ כלוחם-נ"מ, סיים את הקורס כחניך מצטיין והוצב לשרת ביחידה קרבית ברמת הגולן. בגלל מומחיותו המקצועית הצבאית וכישוריו לחנך ולהכשיר לוחמים שימש כמדריך בשבעת החודשים האחרונים. הכרנו אותו כמדריך מסור, ענייני ושקול. בתוך פרק-זמן קצר אף כתב מערכי-שיעור למדריכים, אשר זיכוהו במכתב-הערכה ממפקדו הישיר, שבו נאמר, כי ביצע את העבודה ברמה מקצועית, בחריצות ובמסירות, ובכך סייע לקידום נוסף בקליטת כלי-נשק זה בצה"ל."
על-אף הסיפוק שמצא בעבודת הנ"מ, הוסיף דורון להשתעשע בתקוה, כי עוד ישוב להתרומם אל-על על כנפי-מטוסים. מכתב בקשה להחזירו לקורס לנוטים היה בכיסו, אך הוא לא הספיק לשולחו לנמען. שכן, חייו נקטפו באבם. בעשותו סדרת-אימונים במדבר סיני נפל בעת שירותו - ביום א' בסיון תשל"ח (6.6.1978) הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין שבטבעון, עיר-הולדתו. השאיר אחריו הורים ואחות, וכן חברים שהנציחוהו על-ידי הוצאת חוברת-זיכרון בשם 'דורון'.
העתקת קישור: