שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן משה ואלה. נולד ביום כ"ח בשבט תשט"ו (20.2.1955) בכפר סבא. למד בבית-הספר היסודי 'ברנר' שבגבעתיים, ואחר-כך ב'אורט-טכניקום', גבעתיים במגמה של מכונאות. את לימודי ה'תיכון' סיים בשנת 1973, ועד מועד גיוסו לצה"ל בשנת 1975 הספיק לסיים שתי שנות-לימוד במכללה הטכנולוגית שבגבעתיים, במגמה של הנדסאי-מכונות, ואף קיבל תואר 'הנדסאי'. בסוף לימודיו בנה פרוייקט משלו - 'מכונה לקיטוף-בננות', - במסגרת המכללה הטכנולוגית. בילדותו היה ילד שקט ומופנם והתקשה מאוד למצוא לו חברה. בפרק-זמן זה לא התבלט בחברה, אך אהב מאוד לצייר לעצמו, ולבנות מטוסים, יחד-עם-זה, היה פעיל בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. במרוצת הזמן - בבית-הספר התיכון ובמכללה - נפתח זאב יותר לחברה שמסביבו. ביישנותו פחתה, ולאט-לאט יצר קשר עם סביבתו, והדבר נתן אותותיו גם בהישגיו בלימודים.
בתחילת מאי 1975 גויס זאב לצה"ל, לשירות-חובה, ולאחר הטירונות, עבר לשרת כמכונאי- מטוסים בחיל-האויר.
היה חייל טוב, מסור, ממושמע, נכון תמיד לשרת את מולדתו ואף מוכן לעשות מעבר למה שנדרש ממנו. במסגרת צה"ל רצה לעבור קורס-קצינים כדי שיוכל להמשיך את לימודיו בטכניון לתואר של 'מהנדס-מכונות'. הוא זכה להערכה מפי מפקדיו, בכתב ובעל-פה כאשר הגיע למקום ראשון במבחנים המקצועיים בטייסת. במכתבו של מפקד-הטייסת לזאב נאמר: "בהשגת תוצאה זו אתה משמש דוגמה לחבריך, ואתה מקדם את הטייסת כולה, שהגיעה בפרק-זמן זה למקום ראשון בבסיס, במבחנים המקצועיים." הגיע בעת שירותו לדרגת סמל.
ביום ד' בניסן תשל"ז (23.3.1977) נפל זאב בעת מילוי תפקידו - והוא בן 22. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים.
במכתב-תנחומים של מפקד הטייסת להורים נאמר: "זאב ז"ל היה מכונאי בטייסת, ומילא את תפקידיו במסירות ובאחריות... בהתמדתו ובשקדנותו הגיע להישגים מרשימים בעבודתו וברמתו ושאף להתקדם ולהגיע לרמה אישית גבוהה. באורח התנהגותו השקטה והצנועה היה למופת לנו. היה רע נאמן, וחבר מסור לחבריו..."
בני-משפחתו הנציחו את זכרו של זאב בקניית ש"ס בבלי לבית-הכנסת 'אוהל-משה' שבגבעתיים.
העתקת קישור: