סיפור חייו
בן פרומה ומשה מרדכי הכהן. נולד ביום כ"ג בכסלו תש"י (14.12.1949) בתל אביב. בן למשפחה שומרת מסורת. גדל והתחנך ברוח מסורתית, למד בגן-ילדים 'עין יעקב' ולאחר-מכן בבית-הספר היסודי ע"ש אליהו גולומב בשכונת כפר שלם בתל אביב. את לימודיו התיכוניים עשה בבית-הספר התיכון 'אופק' במגמה להנהלת חשבונות. בהיותו ילד ונער סייע לאביו, שהיה גבאי בבית-הכנסת. היה חבר בתנועת הנוער העובד ולאחר מכן הפך מן הפעילים במועדון הספורט של 'הפועל' תל אביב. הכדורגל היה גופו ונפשו!
זאב החל לעבוד כבר בכיתה י"א במשרד לניירות ערך בחברת 'מוריץ את טוכלר'. כעבור שנה עבר לחברת הבנייה 'משהב' ושם עבד עד גיוסו.
הוא גויס לשירות חובה בצה"ל בתחילת נובמבר 1967 והוצב לשרת בחיל המשטרה הצבאית. לאחר קורס שוטרים צבאיים, שירת כשוטר צבאי עד תום שירותו הסדיר. בתקופה זו הגיע לדרגת סמל-ראשון. לאחר השירות הסדיר הצטרף אל שורות צבא הקבע והוצב בחיל-האוויר, שם שירת כרס"ר.
בפברואר 1977 נשא לאיש את רובינה והקים בית ומשפחה. לבני הזוג נולדו שני ילדים - סי ואסף. זאב היה ראש משפחה מסור ביותר. לאחר נישואיו ביקש לצאת לקורס קצינים, וסיים אותו בהצלחה ביוני 1979. בעקבות זאת הוצב לשרת כשליש בטייסת של חיל-האוויר, שם התקדם בסולם הדרגות הצבאי עד לדרגת רב-סרן. לאחר קבלת דרגה זו התמנה לראש מדור. את כל תפקידיו הצבאיים מילא במסירות עליונה ובמקצועיות וזכה במכתבי הערכה רבים מכל הדרגים. זאב נטל על עצמו תפקידים קשים, רבי מכשולים ומהמורות. שמר תמיד על חדוות חיים וחינניות. היה בו שילוב של חריצות ומומחיות בצד הומור ומשובת לב. איפיינו אותו תקיפות, יושר אישי, אינטלקטואלי ומקצועי, בצד חיוך וחידודי לשון.
זאב נפל בעת שירותו ביום י"ח באב תש"ן (8.8.1990) והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו רעיה, בת, בן, הורים ואח - אבי.
אישתו וילדיו הוציאו ספר לזכרו. ראש המחלקה כתב בספר לזכרו: "לאור המקצועיות שלו התחנך דור של קציני הערכות ועד היום הוא מהווה מופת. קצין מקצועי וישר, בעל יכולת נדירה בתחומו".