סיפור חייו
בן יוכבד ושמואל, נולד בשנת 1915 בעיר לאסק שליד לודז', פולין, להורים שניהלו מפעל ביתי לתעשיית גרבים ואנפילאות. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי הצטרף לעבודת הוריו והתמחה במקצוע. בנעוריו היה חבר "השומר הצעיר" בעיירה. בשנת 1933 הצטרף לקיבוץ-הכשרה של "גורדוניה" בטומשוב. בשנת 1935 עבר להכשרה של הקיבוץ המאוחד בוישקוב ועבד במנסרה. בשנת 1937 עלה ארצה, ונשא לאישה את אלה חברתו להכשרה. הזוג התיישב ברעננה, ובמרוצת השנים נולדו להם בן ובת. הוא נתנסה בקשיי החיים של פועל בפרדסים ובחוסר-עבודה. כל עמל לא היה קשה בעיניו בעבודה למען משפחתו והוא נחשב לפועל מעולה. בתקופת המשבר בפרדסנות, בימי מלחמת-העולם השנייה, עבד שנים אחדות במחנות הצבא הבריטי ומשנת 1944 ואילך - במקצועו בבית-החרושת "לודזיה". עם צמצום העבודה בתעשייה זו חזר אל המושבה ואחרי לבטים בחיפוש עבודה הצטרף לקבוצת חופרי יסודות וקיווה שמעתה יוכל לבסס את קיום משפחתו, והנה פרצה מלחמת-העצמאות.
זכריה-לייב היה חבר ה"הגנה" מזמן בואו לארץ ובחורף תש"ח, בפרוץ מלחמת-העצמאות, השתתף בשמירה ובהגנה, ומאז גיוסו וצירופו לחטיבת "אלכסנדרוני" - גם בקרבות קאקון, ג'לג'וליה ועוד. באחרונה נשלח לעמדה בכפר סבא הערבית. בליל ו' באב תש"ח (11.8.1948) תקפו העיראקים את העמדה בכוחות מרובים משלושה צדדים. זכריה-לייב רץ להוציא חבר פצוע מתחום האש ותוך כדי כך נפגע בצרור כדורים ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברעננה.