סיפור חייו
בן טובה ונוח, נולד ביום כ' בטבת תרפ"ט (2.1.1929) בראש פינה. עד גיל 11 למד בבית-הספר המקומי, אחר-כך למד שנתיים בקרית חיים, וגעגועיו העזים למקום הולדתו היו בין הגורמים לכך, שהוריו חזרו איתו לראש פינה. אחרי שסיים את בית-הספר בראש פינה בהצטיינות, למד שנה בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל. בגלל קשיים חומריים הוכרח להפסיק את לימודיו ועבד בליטוש יהלומים בנתניה ומשכרו תמך באמו. זרובבל הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ואחרי שנת-עבודה הודיע לאמו כי "אמא מולדת קוראת לי להתגייס לפלמ"ח. בחוץ-לארץ השמיד האויב הורים וילדיהם לרוב ואם אנחנו לא נתכונן להיות חזקים ולעמוד על נפשנו, יעשו כן גם לנו". על אף הדוחק החומרי במשפחה התגייס לפלמ"ח ושירת שלוש שנים באיילת השחר ובהרי נפתלי. זרובבל השתתף בפעולות רבות של ה"הגנה" בתקופת המאבק בבריטים ובהעלאת מעפילים בים וביבשה. מדי בואו הביתה לחופשה היה שמח וטוב לב ומרבה לשיר את שירי הפלמ"ח.
תחילת מלחמת-העצמאות מצאה אותו בשורות הפלמ"ח והוא המשיך בשירותו בגליל העליון, בהגנה ובקרבות, ובליווי שיירות. למרות סכנת הנסיעה בדרכים היה בא לפעמים לחופשה קצרה אל אמו בנתניה, אף כי ידע את הסכנות האורבות לו. בביקורו האחרון אצל אמו בפברואר 1948 נפרד ממנה בבקשה שלא לבכות הרבה אם יפול. זרובבל נפל בקרב על משמר הירדן, ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) כאשר כדור סורי פגע במצחו, והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.