סיפור חייו
בן יוסף וכדיה. נולד ביום י"ב באב תשי"ט (16.8.1959) בקרית- עקרון. למד בבית-הספר היסודי-דתי 'אוהל מאיר' שבקרית-עקרון והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון החקלאי 'מקוה ישראל'. היה תלמיד חרוץ ושקדן, ואם כי היה שקט בטבעו ונחבא אל הכלים, השתתף כחבר מועצת התלמידים של בית-הספר בועדת סדר ובטיחות. כשסיים שנת-לימודים אחת בבית-הספר התיכון, החליט להפסיק את לימודיו כדי לעזור לאמו בכלכלת הבית והמשפחה, בשעות-היום עבד במסגרות ובערבים בילה עם ידידיו במועדון השכונתי. חיים היה חובב-ספורט ושיחק בקבוצת הכדורגל 'מכבי' של קרית-עקרון. בנערותו היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' ובבית הנוער הדתי.
חיים גויס לצה"ל במאי 1977 והוצב לחיל-הרגלים. הוא נשלח לטירונות חי"ר והתקדם בהצלחה בשלביה הראשונים. חבריו למחלקה מספרים: "חיים היה נער פשוט בהתנהגותו, ובלטה בו תכונת ההתחשבות בסובבים אותו. בעת הטירונות נהג לכתוב לבני-המשפחה מדי-ערב כדי למנוע מהם דאגה. בימים הקשים לא ניתן היה לדרוש מהחיילים התחשבות ודאגה לזולת - כל אחד וקשייו ודאגותיו עמו. אך חיים היה שונה. הוא נהג לגשת לאנשים שהתקשו, לשוחח אתם, לשאול למצבם, לכבדם בסיגריה ולהסתלק. כשסבל אחד מהחיילים, היה הוא בין היחידים שסבלו יחד עמו וכאב את כאבו. היתה בו שמחת-חיים ועליזות מדבקת. ברגעים קשים נהג לפתוח בשיר תימני משובב-נפש. במסעות קשים ידע לעודד את כולם".
ביום ה' באלול תשל"ז (18.8.1977) נפל חיים בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברחובות. השאיר אחריו הורים ואח.
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד הבסיס: "חיים שירת בפלוגת-צנחנים. הוא היה חייל למופת, מלא רוח-חיים ורצון להיות תמיד בין הטובים. הוא ביצע את המוטל עליו ללא-דופי, בנאמנות ובמסירות, ומפקדי-היחידה היו מלאי הערכה לפועלו".
הוריו הנציחו את זכרו באנדרטת-זיכרון שהוקמה בקרית-עקרון. אמו תרמה ספר-תורה לזכרו לבית-הכנסת שבשכונתו.