שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן בתיה וצבי, נולד ביום ג' בחשוון תשי"ז (8.10.1956) בבאר-טוביה. יאיר נולד וגדל במושב, וקיבל בו את ראשית חינוכו בבית-הספר "מבואות". משם הוא עבר לבית-ספר תיכון מקצועי "אורט" ברחובות, וסיים אותו בהצטיינות. המלה הצטיינות הפכה להיות מעין סימן היכר של יאיר: גם את הקורסים, שעבר לאחר מכן בצבא, סיים בהצטיינות. יאיר השתייך לתנועת בני-המושבים, היה פעיל בחברת הנוער, והתאפיין בהושטת עזרה לכול: למשפחה הקרובה, לחברים, לידידים ולנזקקים לעזרה.
יאיר גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1974, ובזכות תכונותיו ונתוניו האישיים התקבל לחיל-האוויר. הוא סיים בהצטיינות קורס טיס, קורס אימון מקצועי וקורס מדריכי טיס. הוא היה הטייס הצעיר ביותר, שהטיס מטוס אף-15. בין קורס לקורס הוא לקח חלק בפעולות מבצעיות (היה בין מפציצי הכור העירקי) ובקרבות אוויר (באחד מהם הפיל מטוס "מיג21-" סורי).
יאיר מילא תפקידי פיקוד והדרכה, וגיליונות ההערכה של מפקדיו היו כולם שבח והלל ליכולתו, לאופן ביצוע התפקיד וליחס שלו לפקודיו ולמפקדיו.
ביום י"ח בשבט תשמ"ד (22.1.1984), כחמישה חודשים לאחר שנשא לאשה את ענת, נקטע לפתע מסלול הישגים מפואר. סרן יאיר נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי במושב באר-טוביה.
לאחר נופלו, הועלה יאיר לדרגת רב-סרן. הוא השאיר אחריו אישה הרה (הבן שנולד לו ואותו לא זכה להכיר, נקרא ליאור), הורים, שתי אחיות, ואח.
במכתב התנחומים, ששלח מפקדו למשפחה השכולה נכתב: "לתאר את יאיר זה פשוט: פשוט מעולה... הצטיינות בכל תחום, וכל זאת בענווה ובפשטות אמיתית. מצד אחד בגרות ורצינות ומצד שני צחוק שובב וחברות אמיתית ובסיסית. כל זאת עם ביטחון עצמי ונחישות החלטה, שדומים להם קשה למצוא... לכל מי שעבד עמו היה ברור שיאיר נולד לגדולות... בנופלו אבד לנו קצין וטייס אהוב על כולנו, מהטובים שידע חיל-האוויר. אדם מסוגו ורמתו של יאיר לא ניתן לשכוח. הוא מהווה קנה מידה לכולנו אליו אנו שואפים להידמות וכמותו לנהוג".
העתקת קישור: