סיפור חייו
בן-הזקונים של רבקה ואהרן, נולד ביום א' בכסלו תרפ"ח (25.11.1927) ברחובות. הוא למד בבית-ספר יסודי ובגיל צעיר יצא לעבוד. היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ובהיותו בן 14 - הצטרף ל"הגנה". עלה לדרגת מ"כ, היטיב להדריך בגדנ"ע וב"הגנה", הצטיין כמדריך ספורט ב"הפועל" והשתתף בתחרויות. כשבגר, התגייס למשטרת היישובים העבריים. בהמשך הצטרף לגרעין "אבוקה", שאת חבריו הדריך בשעתו והם הקדימוהו ביציאתם להכשרה מגויסת. יצחק התעניין בנושאי תרבות והתמסר להקניית ערכי תרבות בקרב החברה (רובה - מבני עדות המזרח) במידה לא פחותה משקידתו על הקניית דרכי הלחימה וערכיה. פעם אמר: "אין לך דבר שנותן לך סיפוק כמו פעילות בחברה". הוא לא אהב לפקד על אחרים ורק בקושי רב נענה לדרישה לשרת כמ"כ במסגרת הפלמ"ח, בחטיבת "יפתח".
יצחק השתתף בקרב על טירת צבי, במערכות הגליל, בחזית המרכז ובאחרונה - במבצע "יואב" בנגב. גדודו ביצע את המהלך הפותח של מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב - תפיסת משלטי טריז בית חנון בליל 15-16 באוקטובר 1948. מהלך זה נועד לנתק את הכוחות המצריים שמצפון לעזה ולהטעותם באשר לגזרת המאמץ העיקרי. המצרים תקפו את משלטי הטריז בעוצמה רבה והקרבות נמשכו במהלך כל המבצע. יצחק נפל ביום י"ח בתשרי תש"ט (21.10.1948). תוך כדי התקדמות עם כיתתו נודע כי חבר נשאר פצוע בשדה. יצחק מסר את הפיקוד בידי סגנו, חזר אל הפצוע להחזירו אל הכיתה ובשעה שגרר אותו אחריו נפגע מכדור ברקתו ונפל חלל.
ביום כ"ג בחשוון תש"י (15.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.