שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן אסתר ואליעזר, נולד בשנת 1930 בירושלים. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי עבד כשליח בעיתון "פלסטיין פוסט" והצטרף לתנועת "הנוער העובד". כשהחלו ההתקפות בירושלים העלים את גילו האמיתי, הוציא מידי אמו תעודה שהוא כבר בן 18 שנה ונתקבל לשורות המגינים ואחר-כך הוצב בגדוד "מוריה". כשאמו ניסתה לשדלו שלא יקפוץ לתוך הסכנה, השיב: "לא איכפת מה שיקרה לי, העיקר שהדור הבא יחיה בביטחון ובשלווה". יצחק השתתף בליווי שיירות לתל-אביב ולשכונות המרוחקות ובקרבות שונים, נפצע בפעולות בעטרות, במוצא (שם זחל פעם תוך מטר אש אל מפקד כיתתו שנפצע בבטנו, חבש אותו והוציאו מתחום האש), בוואדי-ג'וז ובשער יפו, וכל פעם החלים במהרה וחזר לשירות. פעם, בשוכבו בבית-החולים "הדסה" בהר-הצופים ובשומעו יריות, קפץ ממיטתו ודרש: "תנו לי את ה'ברן' ואקצור בהם מהחלון", ורק בקושי יכלו הרופאים והאחיות להשקיטו ולהחזירו למיטתו.
כשהחלים בביתו אחרי היפצעו בפעם החמישית, שידלוהו הוריו שישתחרר מהצבא, אך הוא סירב. בלכתו מביתו למחנה שנלר לקבל תפקיד (ולפי גירסה אחרת לקבל משכורת) נפצע קשה מרסיסי פגז בעוברו במחנה יהודה, ולמחרת, ביום כ' באייר תש"ח (29.5.1948), מת בבית-החולים. נקבר בשייח'-באדר א'.
ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
העתקת קישור: