סיפור חייו
כרמל, בן שרה ומשה-חיים, נולד ביום ב' בטבת תשי"ג (26.12.1953) בעפולה. הוא למד בבית-הספר היסודי "תומר" והמשיך בבית-הספר היסודי "גלבוע" בבית-שאן. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" בעפולה. כרמל היה תלמיד חרוץ ושקדן, ואהוב על מוריו ועל חבריו. מורתו מעידה עליו, שהיה "ישר ונאמן, עירני, תוסס ופעלתני, ומלא אהבה לכל אשר סביבו". הוא נמנה עם חברי תנועת הנוער העובד והלומד בבית-שאן. במחנה "גדעון" של תנועת הנוער השתלם בקורס למכונאות. מרכז הקן מספר עליו, שהיה "נמרץ וידע לבצע, בבית-החרושת שעבד שם, את התפקידים שנועדו לאנשים המבוגרים". חובב ספורט היה והרבה לטייל, ובטיולי בית-הספר שימש תמיד ראש קבוצה. על שהשתתף בטיולים ובמסעות הוענקו לו תעודות ומדליונים. את זמנו הפנוי הקדיש לשחייה ולמשחק בכדורסל. כרמל היה חסון וחזק, חברותי ואוהב אדם. תמיד מוכן היה לעזור לזולת והתנדב לסייע לכל. תמיד היה בין הראשונים, שנחלצו לסייע בפינוי הפצועים שנפגעו בהפגזות בבית-שאן. קשה היה לו לשאת מעשי עוול ולא סלח לאדם שנהג בו אי-יושר ואי-צדק. הוא היה אופטימי ועליז, רוחו תמיד טובה עליו והרבה לשיר, להתלוצץ ולהתבדח. שובב היה ואהב מעשי קונדס. הייתה בו שמחת חיים וביטחון עצמי רב. חבריו אהבוהו מאוד על שהיה אדיב, מנומס ונעים הליכות, והרבו לבקרו בביתו. בן מסור היה ונאמן להוריו, ועשה כל עבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה.
כרמל גויס לצה"ל במחצית אפריל 1972 והוצב לחטיבת "גולני". הוא היה חייל טוב וממושמע, אחראי ומסור לתפקידו. בביקוריו המעטים בבית לא סיפר דבר על האימונים הקשים והמפרכים, אך הרבה לבדח את שומעיו בסיפורים משעשעים מן הקורות אותו ביחידתו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפל כרמל בקרב. הוא היה בין ראשוני המסתערים אל פסגת החרמון לכובשה. הוא רץ קדימה והמא"ג בידו. צרור יריות פגע בראשו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "כרמל ז"ל נלחם כמי שיודע למען מה הוא נלחם, באומץ, בגבורה, במסירות ובהקרבה". וחברו כתב עליו: "הוא היה חייל טוב ומסור, ידיד ורע, והושיט עזרה לכל נזקק ברגעים הקשים ביותר".
הוריו תרמו ספר-תורה לבית-הכנסת בבית-שאן; המועצה המקומית של בית-שאן הוציאה לאור חוברת בשם "לזכרם", לזכר בני בית-שאן שנפלו במלחמה, וכרמל בתוכם.