שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
מרדכי (מוטי), בן לינדה ורפאל, נולד ביום כ"ד בניסן תשט"ו (16.4.1954) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "חשמונאים" ברמת-גן, מקום שם התגוררה משפחתו, ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט יד-שפירא" ביפו, במגמה לחשמלאות. מוטי היה בן הזקונים במשפחתו ועל כן זכה ליחס מיוחד וגדל באווירה שכולה חום ואהבה. בני המשפחה והמכרים אהבו אותו והקדישו לו מזמנם, שכן היה נער עליז ומלא שמחת חיים. משהתבגר נהיה מוטי נער אוהב חברה ונעשה הרוח החיה בכל מקום. הוא רכש ידידים רבים מקרב חבריו לספסל הלימודים ולתנועת "הנוער העובד והלומד", והיה ראש וראשון בארגון פעילות חברתית, שכללה טיולים, מסיבות, משחקי חברה, ערבי הווי ובילויים משותפים. הוא גיבש לעצמו השקפת עולם ודעות שעליהן הגן בנאמנות. אפילו היה הדבר כרוך בהתנגשות עם מבוגרים או ב"מרידה" במוסכמות החברה. מוטי היה בעל יכולת רבה בעבודת כפיים והצטיין במיומנות בכל עבודה שדרשה התמצאות במערכות מסובכות ומורכבות. הוא היה המתקן והמשפץ של מכשירים ומנועים ולא היה חדל מעבודתו עד שהיה מחזיר כל מכשיר פגום לכשירות. מטבעו היה בעל נפש רגישה ועדינה, וידע להעניק מחום לבו לבני אדם ולבעלי חיים שאהב. לא אחת היה מביא לביתו בעל חיים פצוע שנזקק לטיפול. ואכן אחרי טיפול חם ואוהב היה שולח אותו לחפשי בריא לחלוטין. מוטי הקדיש הרבה מזמנו הפנוי לקריאת ספרי מופת ולהאזנה למוסיקה. הוא היה ספורטאי מצטיין, בעיקר בענף הכדורגל, ונמנה עם סגל קבוצת הכדורגל של "הכח" רמת-גן. הוא לא זנח את עיסוקיו בספורט גם לאחר שגויס לצה"ל ובכל תקופה של חופשה נהג לשוב למגרש הכדורגל ולשחק לצד חבריו.
מוטי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל התותחנים. לאחר סיום הטירונות הוכשר לשמש איש צוות של תותח מתנייע והוצב בגדוד תותחים בסיני. במלחמת יום-הכיפורים השתתף עם יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. בקרבות אלה גילה מוטי את כישוריו בהפעלת כלי הנשק ואת רוח הצוות ואהבת האדם הטבועים בו. ביום כ"ט בתשרי תשל"ד (25.10.1973), נפל מוטי בעת מילוי תפקידו באזור רפידים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "מרדכי ז"ל נפגע בתאונה שקפחה את חייו של חייל טוב ומסור, אשר מעולם לא רב עם חבריו, היה אהוד על כל חיילי היחידה ומפקדיה והצטיין במלאכתו, הן כתותחן והן כמפ"ט חימוש. נפילתו של מרדכי הייתה אבדה כבדה ליחידה, אך זהו המחיר של המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל בהפתעתה, מלחמה בה הותקפנו אך זכינו בניצחון גדול. מרדכי ז"ל שימש תמיד דוגמא אישית והיה בין החיילים המעולים ביחידה, מבחינה מקצועית ומשמעותית. כאחד שלא ויתר לעולם, שלא הרע מעולם לאיש, כחייל טוב ומסור, ייזכר מוטי לעד בין חיילי היחידה".
חורשה ביער בקוע הוקדשה לזכרו של מוטי, ומשמשת מקום מפגש למשפחה ולחברים.
העתקת קישור: