שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן משה ז"ל ונעמי. נולד ביום כ"ה בתמוז תש"ח (1.8.1948) ברחובות, כעשרה ימים לאחר נפילת אביו במלחמת השחרור. הוא נקרא ע"ש אביו, משה קטיעי ז"ל. כשמלאו למשה ארבע-וחצי שנים, נפל אחיו הבכור למשכב ונפטר. משה נותר בן יחיד לאמו, שעבדה יומם-ולילה כדי להביא פת-לחם לביתם.
משה למד בבית-הספר היסודי 'ויצו' שברחובות ולאחר-מכן למד שלוש שנים בבית-הספר החקלאי 'נחלת יהודה' שבראשון-לציון. הוא הצטיין במיוחד במתמטיקה. משה היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד', וכשהתבגר הצטרף לתנועת החירות וכן לקבוצת הכדורגל 'מכבי רחובות'. בנוסף להשכלתו הפורמלית בת אחת- עשרה השנים היה משה בעל ידיעות נרחבות, מפני ששקד הרבה לרכוש השכלה ודעת. בכסף שהשתכר מעבודות שונות רכש לעצמו ספרים רבים., בעיקר בנושא היסטוריה, מדע כללי, ספרות עברית וביוגרפיות של גדולי עולם. במיוחד אהב לקרוא בספרי היסטוריה של טרם-המדינה, ימי המחתרת ושחרור הארץ.
משה גויס לצה"ל במאי 1966. עבר קורס-מ"כים בשבטה ושירת כמפקד-כיתה. לאחר-מכן הועבר ליחידת סיור בחיל-השריון. השתתף במלחמת ששת הימים באחת מאוגדות הדרום, בקרבות-ההתשה בתעלת-סואץ ובמרדפים אחרי מחבלים בערב. במלחמת יום-הכיפורים נלחם בגזרת התעלה והשתתף בקרבות הפריצה למצרים באוגדה המבקיעה.
לאחר שחרורו משירות-חובה בדרגת סמל נשא משה אישה והוליד בן ובת. שנה אחת לפני שנפל זכה ונכנס לביתו החדש, לאחר שנים של מגורים בדירת חדר אחד, עם אשתו וילדיו. משה עבד יומם-ולילה כדי להיחלץ ממצוקת הדיור ולהקנות לילדיו חינוך נאות. ביום עבד כסוכן למוצרי-מזון, ובלילה כנהג-מונית. הוא חש ששעתו דוחקת ועליו להשלים במהירות את ביתו החדש.
משה נפל במילוי תפקידו ביום כ"א באדר תשל"ט (19.3.1979). בתרגיל עוצבתי. בעת שירות-מילואים פעיל, עלה עם רכבו על מוקש נגד-טנקים ונהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברחובות. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אם, אחיות ואח.
במכתב של מפקדו למשפחתו נאמר: "הכרתי אותו בעת שירותו כחייל-מילואים, כאדם נפלא המוכן לעזור ולהקל על כולם מבלי לדרוש לעצמו מאומה. היה חייל וחבר למופת."
משפחתו הנציחה את זכרו בבית-כנסת שברחובות.
העתקת קישור: