שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
ניסים, בן רחל ומשה, נולד בביירות שבלבנון בתרצ"א (1931). בהיותו בן שנתיים וחצי עלה עם הוריו ואחותו הצעירה אביבה לארץ ישראל והם גרו ביפו, כאן נולד אחיו ראובן. המשפחה עברה לגור בשכונת נוה צדק וניסים למד בבית ספר יסודי "מעורב" בשכונת מגוריו ואחר כך למד אצל אביו את מקצוע הסנדלרות.
ניסים היה חבר בתנועת הנוער העובד וכנער התנדב ל"הגנה" ושמר במקומות שונים, תל כביר ועוד. על התנדבותו זו לא סיפר הרבה למשפחתו, הקפיד לשמור על סודיות. ניסים היה נער צנוע וקשור מאוד לבני משפחתו, אוהב ואהוב.
ביום 08.07.1948 תמה ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות והחלו בארץ קרבות רחבי היקף שנמשכו עשרה ימים. כבר בראשית הקרבות חידשו המצרים את הפצצות הטרור שלהם על בתי תל אביב, לעתים כמה פעמים ביום ואף בלילה. בהתקפות אלו נהרגו כ- 50 יהודים, רובם אזרחים, ונפצעו מאות. תקיפות מטוסי חיל האויר הישראלי הצעיר וההגנה האנטי- אוירית שהשתכללה מנעו אבידות כבדות הרבה יותר.
ביום השישי לקרבות "עשרת הימים", ו' בתמוז תש"ח (13.07.1948), פקדו שני מטוסי הפצצה מצריים מלווים במטוסי קרב את שמי תל אביב והטילו את פצצותיהם ללא הבחנה לאורך העיר מצפון לדרום, היתה זו הפצצה קטלנית במיוחד ונהרגו 20 יהודים. ניסים היה ברחוב בשכונת נוה צדק. בהישמע אזעקה חש לתפוס מחסה בבית בצומת הרחובות אמזלג-שלוש, ושם נפגע מפצצה ונהרג במקום עם נפגעים נוספים. ניסים גדל הגוף דווח כ"גבר אלמוני", ורק מאוחר באותו לילה זוהתה גופתו ע"י אביו.
ניסים היה בן 17 במותו, הותיר הורים, אח ואחות ומשפחה גדולה. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק, תל אביב.
העתקת קישור: