"קראתי את "סיפור חייו" והפריע לי מאוד שכתובים דברים פשוטים מדי, כגון "נפל במילוי תפקידו". לכן, אני רוצה להעלות לפניכם את סיפור המעשה, כפי שהיה.שנינו שירתנו, כאמור באותה מחלקה. עמוס היה בן מחזור אוגוסט 65 ואני הייתי חדש במחלקה, בן מחזור אוגוסט 66.התקופה היתה, לא מלחמת ההתשה, אלא תקופת המרדפים בבקעה.באותם ימים הוטל על מחלקתנו להניח שדה מוקשים באחד הוואדיות בבקעה, סמוך לירדן.הנחת השדה תוכננה ללילה האמור להסתיר אותנו מהמחבלים שהיו מעבר לנהר הירדן.לאחר רדת החשיכה הגענו לאתר שדה המוקשים, כשאובטחנו ע"י  2 צנחנים עם מקלע כבד.המ"מ חילק אותנו לחוליות. אני מוניתי לפקד על בניית הגדר המקיפה את השדה. עמוס מונה לפקד על אחת חוליות הטמנת המוקשים.ברגע זה עמוס פנה למ"מ והציע, שהוא יפקד על הקמת הגדר ואני, החדש במחלקה, אצטרף לחוליות הטומנות.ההחלפה נעשתה. במהלך העבודה, שבה עמוס היה במקום גבוה, נשמע צרור אחד קצר מכיוון נהר הירדן ואז...לא אכביר במילים, משום שמה שכתבתי מדבר בעד עצמו.אודה לכם אם תוסיפו את מה שכתבתי, אומנם ממרחק של 50 שנה, לפחות למען משפחתו.אני עצמי, סיימתי את השרות הצבאי ב-1969. אני מוכר כנכה צה"ל עקב פגיעה במילואים. התנדבתי לפיקוד העורף, כמהנדס חילוץ, עד גיל 68.מספרי האישי – 986568."