שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן שולמית וששון. נולד ביום י"ז באייר תשל"ג (19.5.1973), בפתח תקווה, למשפחה בת שלושה ילדים. כשהיה צחי בן שנתיים, עברה המשפחה להתגורר בעפולה ולאחר שנה קבעו מקום מגוריהם בטבריה. צחי למד בבית-הספר היסודי "ארליך" ובבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" במגמה למכניקה. נער עליז ותוסס, שאהב את החיים. היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" והרבה לשחות ולגלוש בים. אהבתו הגדולה היתה האופנועים. בבית-הספר התיכון היו לו חברים רבים ועם ארבעה מהם יצר חבורה שכונתה "החמישייה", ויחד עשו הכל.
בתחילת חודש אוגוסט 1991, גויס צחי לשירות חובה בצה"ל. אחיו הבכור, אייל, שירת באותה תקופה בחטיבת גולני וצחי בחר ללכת בדרכו. הוא סיים טירונות ארוכה וקשה והמשיך את מסלולו הקרבי בקורס מ"כים חי"ר. בסיומו קיבל דרגת רב"ט, נשלח לשרת בגדוד "ברק" ויצא עם הגדוד לאימונים ולפעילות מבצעית על גבול לבנון. צחי אהב את הצבא, בעיקר את הפעילות המבצעית. היה גאה מאוד להיות לוחם. על אף שלא היה בחור דתי, תמיד הדליק נר לפני יציאתו לבסיס ובירך את ברכת הדרך. בהמשך שירותו הועלה לדרגת סמל. חבריו בפלוגה סיפרו, כי צחי היה בחור שקט, צנוע, אפילו ביישן מעט, אך בעל ביטחון עצמי, והשתלב נפלא בפלוגה. התגלה כלוחם אמיץ והתנדב לכל משימה. לצחי היו קשרים קרובים וחמים עם בני משפחתו. הוא גילה דאגה רבה לבריאותה הרופפת של אמו. כשהגיע לחופשות מהצבא, חזר אל העגילים הגדולים, השרשראות והבגדים הזרוקים.
ביום ב' באלול תשנ"ג (19.8.1993), נפל צחי בקרב בלבנון. הוא יצא עם כוח גולני למארב באיזור הכפר אל-פארש ברצועת הביטחון בדרום לבנון. הכוח עלה על מטען רב עוצמה ושבעה חיילים נהרגו. צחי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטבריה. הותיר אחריו אח - אייל, ואחות - מירית. בן עשרים היה בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר.
שר הביטחון יצחק רבין, כתב למשפחה: "צחי היה לוחם למופת, נכון לכל משימה בכל עת. תמיד נתן כתף וסייע לחבריו. היה אהוב על חבריו ומפקדיו וזכה להערכה כנה מהסובבים אותו". במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "אנחנו איבדנו את צחי, שהיה בין טובי לוחמינו. צחי נפל תוך מילוי תפקידו בהגנה על יישובי הצפון. ... אנו נמשיך ללכת באותה מסירות שאפיינה כל כך את בנכם, ונמשיך להגן על בתינו וילדינו".
בני המשפחה הנציחו את זכרו בספר תורה מהודר על קלף לא משוח, שתרמו לבית הכנסת בשכונת נווה שלום בטבריה.
הזמר גידי שמור כתב לזכרו שיר "מלאך בלבן". מתוך השיר: "איך זה פתאום אינך עוד אתנו? / צחי שלנו מלאך בלבן / לעד תישאר חרוט בלבנו / צחוק נעורים כאילו עוד כאן. / איך זה פתאום אינך עוד אתנו? / צחי שלנו מלאך בלבן / לעד תישאר חרוט בלבנו / צחוקך יהדהד ושמך ינוגן ".
העתקת קישור: