שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן זיגו ויטי. נולד ביום ל' בניסן תרצ"א (17.4.1931) בעיר טולצ'ה אשר ברומניה. על ההורים, שהיו ילידי רומניה עברה מלחמת העולם השנייה: כיהודים נרדפו על צואר, ענדו טלאים צהובים על בגדיהם עד שלבסוף נשבעו לא לענוד יותר טלאי ביזוי זה. בשנת 1948, אחרי שלושת חודשי שהייה בקפריסין במחנה הסגר, הגיע שאול לארץ והצטרף למשק גבעת חיים. אחרי ששאול סיים את לימודיו בבית ספר יסודי הצטרף לתנועות "הנוער העובד" ו"דרור". את פרנסתו מצא בנגרות וכל אשר הוציא מתחת ידו היה נאה. אוהב הבריות היה, רוח סלחנית ומפייסת פעמה בו וכולו בטחון בעתיד. במארס 1952 גויס לצה" ובשירותו היה מדריך בקורס לסמלים קרביים. בפרוץ מלחמת ששת הימים חיכה לצו הקריאה וכשזה לא בא, יצא ללא קריאה בהיותו בטוח שחבריו זקוקים לו; ובצאתו לקרב, בעת שחיפה מבסיס אש קרוב כאשר מחלקתו תוקפת את אחד ממוצבי יעבד אשר בשומרון, נפל; זה היה ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בחיפה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בראשון לציון. בשעת שירותו ביצע כל משימה מתוך הבנה מלאה וביחסו האנושי לפקודיו ידע להביא אותם לידי עשיית המכסימום. על אופן ביצוע תפקידו קיבל שאול ציון לשבח, כי מפקד חטיבתו, שהמליץ כל כך, העריך את אומץ לבו ודבקותו במטרה. בספר, "אנשי הפלדה" לאביעזר גולן הוזכר שמו.
העתקת קישור: