שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
שבתאי, בן נעמי ושלום, נולד בישראל בו' בכסלו תשי"ט (18.11.1958). גדל במושב תנובות, אח לשמחה, שושי, מרגלית, ג'קי ורחל. למד בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי במושב, והמשיך לבית הספר התיכון "אורט נעורים" בנתניה.
שבתאי היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" ואף שימש כמדריך נוער במושב. מגיל צעיר אהב ספורט, הירבה לשחק כדורגל והיה שחקן כדורעף בקבוצת הפועל-תנובות. הוא השתתף בחוגים לריקודי-עם, ונודע כצעיר מעורב, חברותי, יוזם ופעיל.
בשנת 1977 שבתאי התגייס לצה"ל, ושירת בצנחנים. בתום שירות החובה שובץ לשירות מילואים בבית הספר לצניחה. חייל מצטיין היה, אהב את בית הספר לצניחה, והיה בקשר הדוק עם מפקדיו.
שבתאי נישא לאביבה, ובחודש יוני 1992 נולד בנם, מתן שלום. שבתאי, האב הגאה, שימש כסנדק של בנו בברית המילה. הוא היה אב למופת, קם בלילות, האכיל את בנו וטייל איתו. בחודשים האחרונים לחייו שבתאי גר עם משפחתו במושב תנובות. הוא עבד כנהג משאית אשפה בישובי לב השרון, במטרה לבנות בית, אולם לא זכה לכך.
ביום ראשון כ"א בשבט תשנ"ה (22.01.1995), עבר שבתאי עם משאיתו בצומת בית-ליד בשעה 09:30, בדיוק כאשר מחבל-מתאבד פוצץ מטען נפץ שנשא על גופו בסמוך לנקודת השק"ם ההומה חיילים. שבתאי, שהיה בעל נסיון קרבי והכשרה כחובש, מיהר לעצור את רכבו ורץ לעזור לחיילים. אחרי כמה דקות מחבל-מתאבד שני שהיה במקום פוצץ מטען נפץ שני. שבתאי, שעסק בעזרה לפצועים, נפגע מן המטען השני ונהרג במקום. בפיגועים נהרגו מלבדו 21 חיילים, ורבים נפצעו.
שבתאי היה בן 36 במותו. הותיר אחריו אישה ובן, הורים, אח וארבע אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין במושב תנובות.
עשרה חדשים אחרי מותו, ביום 16.11.1995, קיבלה המשפחה את עיטור המופת של משטרת ישראל, שהוענק לשבתאי על היחלצותו המהירה לסייע לנפגעים.
העתקת קישור: