שיתוף נר זיכרון
סיפור חייה
שירז דניאל, בתם של גלית ומיכאל (מיקי) ברודש, נולדה ברחובות ביום י"ב באדר א' תש"ס (18.02.2000). ילדה בכורה במשפחה, אחות של נועה ודביר.
כאשר הייתה בכיתה א' עברה עם משפחתה למושב רמות מאיר, מדרום-מזרח לרחובות, ולמדה בבית הספר היסודי "גוונים" במושב סתריה הסמוך. בתיכון למדה במחזור א' של בית הספר "ברנקו וייס אית"ן" של המועצה האזורית גזר – והיא אפילו נבחרה לגזור את הסרט עם ראש המועצה בטקס של חנוכת בית הספר.
מילדותה הייתה תוססת ואנרגטית, ואת הטמפרמנט שלה ניתבה בחוכמתה לריקודים ולספורט - שהתגלה כפתרון המושלם להיפראקטיביות שלה. היא התאמנה בחוג להתעמלות אומנותית ואקרובטיקה ומהר מאוד נכנסה לנבחרת הילדות.
כשהייתה בת 15 עברה לתחומי האתלטיקה הקלה והריצה. היא התאמנה באגודת "מכבי ראשון לציון", ובגיל 17 כבר הייתה אלופת הארץ לנוער במרוץ שליחים (4 כפול 100 מטר) יחד עם שלוש חברות לנבחרת.
בזכות הישגיה הספורטיביים שירז הייתה זכאית לשרת בצבא בתקן של ספורטאית פעילה, אבל היא בחרה לשרת שירות משמעותי ותורם ולכן עברה קורס של מדריכי אימון גופני והפכה למדריכת כושר קרבי. תחילה שירתה בקריה ולאחר מכן בפיקוד העורף ברמלה. בהמשך, קיבלה מהצבא בונוס - קורס נוסף שנתן לה את הכלים להיות מאמנת כושר גם באזרחות.
וכך, לאחר שחרורה מהצבא, כבר הייתה לה תעודה של מדריכת כושר וכעבור זמן קצר גם הוכשרה להיות מדריכת פילטיס. עד מהרה הגשימה את חלומה ופתחה עסק משלה - סטודיו לפילטיס ולאימוני כוח. היא החלה לאמן שם בנות, בעיקר נערות שהייתה מעצימה ומשמשת עבורן כמנטורית וכ"מורה לחיים".
שירז היא הייתה מחוברת בכל נימיה למשפחתה, כיבדה את הוריה ושימשה אחות אוהבת ותומכת לשני אחיה. מסירותה למשפחתה בכלל ולאימא שלה בפרט בלטה לאורך כל דרכה, אך התעצמה כאשר אימה חלתה ונותחה, ושירז טיפלה בה ברגישות יוצאת דופן. "הפכתי להיות הילדה והיא הפכה לאמא", סיפרה גלית, "הייתי במצב ירוד מבחינה נפשית, עצובה, חרדה, והיא הייתה מלטפת ומעודדת אותי".
לאחר שאימה החלימה, שירז התחזקה מבחינה רוחנית וחשה תחושת הודיה גדולה. כתוצאה מכך, הפרישה בכל חודש מעשר ממשכורתה – והעבירה אותו כמתן בסתר למשפחה נזקקת.
את אבשלום פרץ בן זוגה הכירו לה חברים משותפים, ומאז לא נפרדו דרכיהם. שירז הרגישה שלמה עם אבשלום, שהשרה עליה ביטחון ושלווה, וכעבור זמן קצר מתחילת היכרותם הם עברו לגור ביחד ביחידת דיור הצמודה לבית משפחתה. הם רקמו לעצמם עתיד משותף, ערכו הסכם ידועים בציבור ותכננו לרכוש דירה במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן". אבשלום תכנן להציע נישואין לשירז וביקש מחברו, מעצב תכשיטים, שיעצב טבעת אירוסין.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.
בבוקר זה החלה מלחמה.
באותה שבת התארחו שירז ואבשלום אצל משפחתו בנתיבות. לאחר שנשמעו האזעקות, אבשלום, שהיה לוחם בימ"מ הוקפץ ליחידה שלו. הם יצאו לדרך ביחד ותכננו שאבשלום יגיע לבסיסו ושירז תמשיך משם עם הרכב לביתם. כאשר עברו בצומת שער הנגב הם נתקלו במארב של מחבלים שירו על מכוניתם. שירז ואבשלום נהרגו במקום.
"שלוש דקות לפני כן עוד דיברתי איתה", "סיפרה גלית אימה, "היא אמרה לי 'איזה בומים יש פה'. אמרתי לה שלא תפריע לאבשלום לנהוג, ושתקרא את תפילת הדרך. היא ענתה שהיא לא מפוקסת, וביקשה שאשלח לה את התפילה. שלחתי, ראיתי שני V, ואחרי שתי דקות, כששאלתי אם הכול בסדר, כבר היה רק V אחד".
שירז דניאל ברודש נרצחה על ידי מחבלים בצומת שער הנגב בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בת עשרים ושלוש בהירצחה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בגזר. הותירה אחריה הורים, אחות ואח, סבים וסבתות.
על מצבתה כתבו אוהביה: "ילדה של אור ואהבה עם נפש רגישה כלפי כל אדם באשר הוא. מפיצה שמחת חיים ונתינה". והוסיפו את הפסוק "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה" (משלי ל"א, כ"ט).
גלית אימה ספדה לה: "שירזי, ילדה יקרה ואהובה שלנו, ילדת פלא! הפכת את אבא שלך ואותי להורים שקיבלו משמעות לחיים. היית אחות בכורה, מנחה ומעצימה לנועה ודביר. הקסמת את כולם - את המשפחה, הסביבה והחברים בכל האור והאהבה שהפצת לכל עבר. היית רגישה לסובבים אותך, מזהה ממרחקים את זה שצריך מבט, חיוך ומילה טובה. תמיד עשית זאת בתבונה הנדירה שלך, באופן טבעי ובהנאה".
שרית דודתה הספידה אותה: "'חיים שלי בלב', כך קראת לכל מי שאהבת... הלב שלך, הלב הענק הזה, גרם לך להתקרב לאנשים שצריכים אותך, להיצמד ולעזור להם, לעודד אותם ולדבר איתם... בישלת מהלב, אימנת מהלב, נתת מהלב ונכנסת לכולנו כל כך עמוק ללב. ולכן הלב שלנו שבור".
לינוי חברתה הספידה אותה: "כל-כך יפה מבפנים ומבחוץ, תמיד ידעה לפרגן, לכל מקום הכניסה אור ואפשר היה לצחוק ממנה שעות".
הוריה של שירז החליטו להמשיך את דרך המתן בסתר שלה ואת התמיכה במשפחות נזקקות.
ב"שבעה" על שירז נודע לפאני, אימו של אבשלום, שהוא הזמין טבעת אירוסין והיא ביקשה מחברו מעצב התכשיטים שימלא את בקשתו. את הטבעת שיצר היא העניקה למשפחתה של שירז בציון יום השלושים למותה.
נועה, אחותה של שירז הקימה לה ולאבשלום את עמוד ההנצחה Remember avshirazi באינסטגרם.
ב"פסג"ה לוד" (המרכז לפיתוח סגלי ההוראה לוד) יצרה שרית, דודתה של שירז, יחידת הנצחה פדגוגית ובה פעילות לימודית המתבססת על ארבעת הערכים המרכזיים שליוו את דרכה של שירז: התמדה, נתינה, עידוד ושמחה.
העתקת קישור: