כאמור, התחלנו לראיין מאבטחים ומנקות בבתי הספר בעיר שלנו, נתונים רבים אכן נאספו ואוגדו בצורה מסודרת ורצינית בדו"ח אותו הפקנו עבור העריה שלנו.
הדוח מפרט דברים קשים ומבישים.
אתם מוזמנים לעיין בו ולהבין את המצב; עובדים, אנשים שנמצאים ממש סביבנו, שמנקים לנו את ביה"ס וששומרים עלינו בשהותנו בו, מנוצלים בצורה מחפירה ולא מקבלים את המינימום לו הם זכאים.
מתוך הדו"ח:
50% מהמאבטחים אשר ציינו כי הם עובדים שעות נוספות אינם מקבלים תוספת עבור אותן שעות כמתחייב בחוק.
40% מהעובדים לא מקבלים נסיעות כלל או מקבלים באופן חלקי בלבד. מי שמתווכח וצועק – לרוב מקבל. מי שלא – מנוצל.
ידוע על מדיניות של קנסות במקרים של איחורים, אובדן ציוד וכו'… שליש מהעובדים נקנסו בניגוד לחוק הגנת השכר.
50% מהעובדים לא מקבלים פנסיה או לא קיבלו כשהיו זכאים לכך.
העובדים משלמים "דמי פיקדון" על ביגוד. ידוע על נוהג של אי החזרת הפיקדון בעת החזרת הבגדים.
העובדים מספרים על מדיניות לפיה צריך להיאבק בכדי לקבל את כלל הזכויות המגיעות לך. מי שלא צועק ונאבק, לא יקבל את המגיע לו.
לגבי עובדות הניקיון:
רוב עובדות הניקיון אינן מקבלות את שכר המינימום שלהן.
אין לא מקבלות תלוש שכר.
אין להם חופשה או מחלה.
הן לא מקבלות פנסיה, וגם לא דמי הבראה.
מה ש"יפה" הוא שכנראה שאפשר לשים את שם העיר שלכם על הדו"ח הזה.
אנשים הם שקופים כי אנחנו הופכים אותם לכאלה. נכון, לא אנחנו הם שמנצלים אותם או מונעים מהם תנאי העסקה ראויים.
אבל וואלה? אם אנחנו עוברים לידם כל יום ולא יודעים; לא יודעים אם הדו"ח הזה נכון גם לגביהם, לא יודעים אם הם חיים במציאות שדורסת אותם ומרמה אותם, אז כן. גם אנחנו הופכים אותם לשקופים. אז בבוגרת שלנו החלטנו שמספיק. החלטנו שבתור אזרחים במדינה הזאת ובטח ובטח שבתור חניכי תנועת הנוער העובד והלומד אנחנו משנים את המצב הזה.
הרגשנו שאנחנו מחויבים לשנות את המצב הזה. לאחר ישיבות רבות, תהליכים שונים והחלטות שעברו בבוגרת בקן, נפגשו בשבוע שעבר מספר חברי בוגרת, נציגה מהאיגוד המקצועי ורכזת הקן עם מנהל אגף החינוך בעיריית הישוב. בפגישה הוצג לו הדו"ח והובאו לפניו מספר דרישות לשינוי המצב. מנהל האגף הביע זעזוע מהנתונים וכן התפעלות מהרצינות והנכונות של היושבים מולו. בנוסף אמר כי מיותר לציין שזהו מצב פסול ומעוות שיש לשנותו והחל במגעים עם גורמים שונים בעירייה על מנת לברר את המצב יותר לעומק ובעיקר להתחיל לפעול בנידון.
אנו כמובן יודעים כי יש עוד עבודה רבה וממשיכים להיות בקשר רציף איתו אך זהו ללא ספק צעד נוסף בדרך להשגת המטרה.
זהו, אם אתם קוראים את זה ודאי עברתם שלב, אתם כבר לא "משקיפים" אותם: הם כבר לא שקופים בעיניכם. אבל בינתיים, אתם עוד רק משקיפים מהצד..
עד השלב הבא, בהצלחה.
חברים מהשכבה הבוגרת