כחלק מהפרויקט הישראלי גרמני בנושא רצח רבין נפגשנו אתמול עם רחל רבין, אחותו של יצחק רבין וממקימות קיבוץ מנרה.

במשך שעה וחצי רחל ובעלה רפי שיתפו אותנו בחוויות ובזיכרונות שנותרו בהם מיצחק רבין.

רחל לא יכלה להסתיר את גאוותה מכך שמדובר בקבוצה מ"התנועה שלה" "הנוער העובד" וסיפרה שעשתה שנים ארוכות וטובות בתנועה, כמו יצחק.

השיחה עם רחל ריתקה את החברים שהתרגשו עד מאוד מעצם המפגש. רחל, באנושיות אדירה מביאה את הדברים החשובים לה ועונה באופן צלול וברור על השאלה הנשאלת על ידיד אחד החברים מגרמניה – "האם, לדעתך יש סיכוי עדיין לשלום?" 

"כן" עונה רחל, "אולי חונכתי להיות אופטימית מידי אבל אני משוכנעת שיש עוד סיכוי לשלום"

מדריכים יקרים,

התאספנו כאן ביער כפר החורש – חברים בסניפים שונים ברחבי הארץ – נהריה, עכו, חיפה, כרמיאל, לוד, פ"ת,נתניה, בת-ים, קרית מלאכי, דימונה, ירושלים, עפולה, ראשל"צ ורמלה – לשם מטרה משותפת, להיות מדריכים.
עברנו חמישה ימים ביער, חמישה ימים לא פשוטים, שבהם חוינו פחדים, אהבות, חברות, בכי, צחוק, חום, קור אפילו קצת רעב. אבל בכל זאת הגענו לסוף.. עמדתם בזה בגבורה ובאומץ.
אנחנו המדריכים הרגשנו יום יום בדיוק את אותו הדבר, אך לאורך כל הדרך לא הפסקנו להאמין בכם וביכולת שלכם להשתנות ולהיות אנשים טובים יותר.
לא אכזבתם אותנו אבל זה דרש מאמץ רב, בדיוק כמו שאתם נדרשים להאמין בעצמכם ואחר כך תדרשו להאמין בחברים שלכם בסניף ובחניכים החדשים שיהיו לכם בסניף.
מדריכים יקרים, עכשיו בלי חארטות, יש כמה דברים שאתם חייבים לדעת לפני שאתם מתחילים.
אתם לא חוזרים לסניף מן המוכן, זה לא המצב שלנו. אתם חוזרים לעבודה קשה מאד, לתהליך ארוך שאותו אתם תידרשו לשאת על הכתפיים. מהחניך הראשון עד לחניך המליו, מהערב תרבות הסניפי עד ארוע המוני למאות בני נוער.
כל זה ועוד לא יהיה קל בכלל, הדרך שבה תוכלו להדריך ולשאת את הסניף עליכם, תהיה ביחד, להיות שותפים אחד של השני- צוות קיץ, מועצת הסניף, לעולם לא לבד.
עכשיו ברגע זה אנו כרתים אתכם, מדריכים יקרים, ברית חזקה- אנחנו שותפים שלכם לעשייה ולעולם לא נפסיק להאמין בכם, לדרוש מכם ולאהוב אתכם.
אך כמו שלמדנו, התנועה שלנו- הנוער העובד והלומד, קמה על ידי נערים והיא תמשיך להיות מונהגת על ידם.
אם לא תאמינו אז אף אחד לא!
לסיכום, זיכרו,
אנו לעולם לא נפסיק להאמין, לדרוש, לחבק ולאהוב.
לעבודה, להגנה ולשלום, עלו והגשימו.

צוות מדריכי קורס הכשרות 2010

 ‏
רמדאן קרים! رمضان كريم!

חודש הרמדאן رمضان הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.
בחודש זה צמים המוסלמים מדי יום מעלות השחר ועד השקיעה. על פי האסלאם, בחודש זה הוכתב הקוראן למוחמד על ידי המלאך גבריאל جبريل, ומוחמד, אשר היה עסוק בכתיבתו, לא אכל ולא שתה מעלות השחר ועד שקיעת החמה. מכאן משך הצום. ממנהגי חודש הרמדאן – לערוך סעודות חגיגיות בלילה ולאכול תמרים ומאכלים מתוקים באופן כללי, זכר לתמרים שאכל מוחמד כשהקוראן הוכתב לו. הצום הוא אחד מחמשת יסודות האסלאם.
הלילה החשוב ביותר בחודש הוא "לילת אל-קדר" – ליל הדין, שבו, כך מאמינים המוסלמים, נתגלה אללה למוחמד לראשונה. על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה צ"ו של הקוראן), ועפ"י האמונה המוסלמית בלילה זה אללה גוזר וחותם את דינם של כל האנשים לשנה הקרובה. בסיום חודש הרמדאן חל חג ששמו "עיד אל-פִטר", אשר נחגג במשך שלושה ימים (ולכן נקרא גם ألعيد آلصغير).
בצום הרמדאן חייב כל מוסלמי בוגר (שהגיע לגיל 13), גברים ונשים. מהצום פטורים חולים ומי שהולכים בדרך (בהלכה המוסלמית המודרנית – דרך של למעלה מ-80 ק"מ, אם מדובר בנסיעה). אלה שפטורים מהצום חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר.
דיני צום הרמדאן מפורטים ב"פרשת הפרה" – סורת אל-בקרה, הסורה השניה של הקוראן.
נועם שליט, אביו של החייל החטוף גלעד שליט, ביקש לשחרר את בנו דווקא בחודש הרמדאן, משום שחודש הרמדאן נתפס כחודש של סליחה, מחילה ומעשים טובים שבו המשפחה שוהה ביחד.

 השעון מצלצל , אתה קם מהמיטה הנוחה רק כדי לגלות שהשעה 6:30 בבוקר. עכשיו מתחילים התחקורים העצמיים, מה אתה עושה מחוץ למיטה בשעה כזאתי בחופש, הביה"ס נגמר לא? ושבטוח יש איזה טיול או מחנה וחייבים להגיע מוקדם???. אז זהו שלא, יש דבר הרבה יותר גדול שמחזיק אותך על הרגליים בשעה הזו של היום , הפלוג"ע. כן, כן, כל פלוג טיפוסי קם מהמיטה מוקדם מאוד, מאוד, שם חולצת תנועה ולא שוכח להביא איתו חיוך ושני עיגולים שחורים מסביב לעיניים! אבל בינינו, ברגע שמעניקים לך את המטאטא ואת המגב הראשון אתה בין שזה היעוד שלך בחיים! אתה לא קולט איך זה שלא הייתה אפשרות להיות בפלוג"ע לפני זה. אחרי 935 סנוויצים בשקיות כתומות אתה מבין שאין מקום טוב יותר להיות בו. וזה נכון! מרגע שנהיינו פלוגע דברים השתנו בשכבה שלנו ,התגבשנו בצורה שלא חלמנו להגיע אליה, מתחרותיות ילדותית לידידות ואחדות בוגרת. הכרנו אחד את השני לעומק (כמובן שהיה לנו משבע בבוקר עד שתיים להכיר). יצא לכל אחד ואחד מאתנו להיפתח לאנשים חדשים מפלוגת העבודה ומהבוגרת כולה, כל כך הרבה הזדמנויות לעזור ולהיות חלק ממשהו גדול יותר, זה באמת שינה משהו בנו. בהתחלה גם אנחנו חשבנו שלקום בשעה כזאת כדי לקרצף אסלות ולעשות ספונג'ה עם שמפו לשיער כי נגמרה האקונומיקה זה בזבוז אחד גדול של חופש אבל הבנו שפלוג"ע זה גם נקיונות וסנוויצים אבל לא רק. לבוא ולתת מעצמנו זאת רק דרך נוספת להעביר את החופש ולנצל אותו- פשוט לתת, בלי תמורה שאפשר להרגיש אותה בידיים, רק המון מצב רוח טוב , חוויות שיישארו איתנו לתמיד וחברים חדשים. אז בעצם למה לא?
הקיץ הזה לא היינו בני נוער רגילים שקמים באחת בצהריים משחקים במחשב רואים טלוויזיה ותופסים איזה ש"נץ ב-4, היינו פלוג"ע ולדעתי הרווחנו הרבה יותר.
בתחילת החודש כשחזרנו מהחייצת , היינו מוקפים בחברי בוגרת שעשו לנו את שבועת הקבלה לבוגרת, וזהו, אז הבנו שאנחנו כבר לא בצעירה ולא במתבגרת עכשיו אנחנו חלק מהבוגרת.
ולמרות החששות שהיו בנו והספקות בקשר ליחס של כל שאר הבוגרת, איך שחשבנו שיסנג'רו אותנו וירדו עלינו כי אנחנו קטנים ומתלהבים הכל התגלה להיות ההפך המוחלט מהיחס שקיבלנו מהבוגרת. כולם היו פשוט תומכים ונחמדים ודאגו לנו ונתנו לנו הרגשה של משפחה.
כשחזרנו אחרי שבועת הבוגרת קבלו תיקון כשצרחנו אותה, היינו בעננים. שום דבר שחווינו בתנועה עד היום לא משתווה בכלל להרגשה הזאת, הבנו שאנחנו חלק מהמשפחה הענקית הזאת, חלק מהבוגרת מה שאומר שאנחנו יכולים להיכנס לחדר אחד שתמיד היה אסור. החדר שחלמנו עליו מכיתה ד' ורק חיכינו כבר להיכנס אליו ולשבת על הספות המגניבות שיש בו. אז זהו שמבפנים החדר קצת קטן להתחשב בעבודה שנכנסנו אליו 70 חברי בוגרת חדשים וקצת חם אבל חוץ מזה זה החדר הכי מדהים בקן! הוא מלא בתמונות של קבוצות ברכות וקישוטים מגניבים רק ההרגשה להיות בתוכו מחדירה היא הרגשה כל כך חיובית החדר מלא חיים ואהבה ! אה, ואם תהיתם לאן נעלמו המראות בשירותים.. אז זהו ש…הן בבוגרת…!

אין נאום בלי רגע קטן של התחנפות, תודה ענקית למדריכים המדהימים שלנו , צוות ח' שולט!
וכמובן למשצית הכי שבעולם ולמפקדות פלוג"ע שבלעדיהן לא הינו הפלוג"ע המהממת שאנחנו היום! המון בהצלחה בשנה הבאה , בהדרכה, בחווה ובצבא!

אז לסיום, רציתי לאחל לנו שנה מדהימה גדושה בחוויות ופעולות מגניבות. לזכור להעריך את מה שיש לנו ולנצל את כל ההזדמנויות בדרך. תהיו פלוגים לעניין ותדאגו שהשירותים תמיד יהיו נקיים. לעבודה להגנה ולשלום עלו והגשימו.