תולדות החצר
ניסיונות ראשונים
1907 חיים מרגליות קלווריסקי, פקיד יק"א בגליל, בונה חצר מוגנת משודדים עבור איכרי מטולה שעיבדו את אדמת טלחה המרוחקות .
1912 נטשו האיכרים את החצר והיא נמכרה לקבוצת משפחות מקרמנצ'וג שהתכוונו לעלות ולהתיישב.
1914 נשלח משה ויינשטיין כחלוץ מטעם המשפחות. הוא מכין משתלות למטעים, אבל מלחמת העולם פורצת ומשבשת הכל. האיקליפטוסים הגדולים ליד המעין הם זכר לאפיזודה הקרמנצ'וגית.
1916 נאחזת זמנית בחצר 'קבוצת הרועים' שרצתה להקים בחמרה ישוב רועים.
1917 תופס את טלחה הצבא הטורקי ועושה כאן מרכז מזון לשיירותיו, הבדואים בעמק מצטווים לקצור ירק בעמק ולהוביל אותו הנה.
קיבוץ תל-חי
בקיץ 1918 דוד באום וקלמן כהן משכנעים את המפקד הטורקי להרשות לקבוצת פועלים בראשותם לגור בחצר והם מתחילים בעיבוד השדות. .
בסתיו 1918 עם נסיגת הטורקים הם מקימים קיבוץ וקוראים לו תל-חי.
בסתיו 1919 פורצים מאורעות תל-חי.
ב – 1.3.1920 י"א באדר תר"פ בלילה, לאחר התנגשות הדמים ופינוי החללים והפצועים, החצר מועלית באש ונעזבת ברביעית.
בסוכות 1920 חברי תל חי חוזרים. הם מפרקים את שורת החדרים הצפונית, מכפילים את שטח החצר ובהמשך בונים בנייני מגורים במעלה הגבעה.
ב – 1926 מתאחדים הקיבוצים תל חי וכפר גלעדי, תל חי נותרת כחצר חקלאית בלבד.
בשנים -1926 – 1934 יהודה אפרתי, מחברי תל חי שעברו לכפר גלעדי, יורד מדי ערב לתל-חי העזובה מדליק בה אור ושוכב לישון.
הנוער גואל את תל-חי
ב – 1935 מוקמת חברת הנוער המשקמת את תל חי. מאז היא מקום הכשרה ל"קיבוצים בדרך'.
ב – 1948 בסיס פלמ"ח.
מ – 1949 בשימוש צה"ל, מפקדת גדוד נח"ל 907.
מרכז מורשת
ב- 1953 נחום הורביץ, חבר כפר גלעדי ואיש "השומר", יוזם את השחזור. הוא מחפש תוכניות ישנות, אוסף עדויות מותיקי תל-חי ובונה מחדש את החצר.
מ- 1960 המבנה ההיסטורי הוא מוזיאון לראשית ההתיישבות ומרכז חינוכי.
מ- 1997 נבנות תוכניות לעיצוב מחודש של החצר שיתמקד בסיפור תל חי על שורשיו ומורשתו.
ב- 2005 מתחילות העבודות לשימור המבנה.