דיוויד קאטו ז"ל

דיוויד קאטו יצא מהארון בפני משפחתו בגיל 28 ועבר ללמוד הוראה ביוהנסבורג, דרום אפריקה. שם נלחם קאטו לזכויות השחורים וההומואים והלסביות.
לאחר שהמאבק בדרום אפריקה נשא פירות, חזר קאטו ב-1998 להיאבק בארצו.
כמה שבועות לאחר חזרתו הוא נעצר על פעילותו הפוליטית (באוגנדה ההומוסקסואליות מחוץ לחוק).
ב-2004 הוא הקים את ארגון הלהט"ב (לסביות, הומואים טרנסקסואלים וביסקסואלים) היחיד באוגנדה.
ב-2009 הפסיק לעבוד בהוראה והתמסר לעבודתו בארגון.
בסוף 2010 תמונתו התפרסמה בכותרת עיתון אוגנדי, בכתבת שטנה על הומואים, כשמעל פרצופו הכיתוב 'תלו אותם'.
בין שאר פעילויותיו נמנה את המאבק לטיפול באיידס (ללהט"בים וסטרייטים כאחד); את ההתנגדות הפומבית חסרת המעצורים נגד גילויי ההומופוביה הרבים באוגנדה (במהלך אחת התקיפות קאטו איבד את ראייתו בעינו השמאלית ואחת מכתפיו יצאה מהמקום); את המאבק נגד הוצאתם מהארון של הומואים דרך התקשורת, מעשה שגזר עליהם חיים של נידוי חברתי; את היותו הכתובת הממשלתית והחברתית לכל עניין שקשור בהומוסקסואליות; את היותו הכתובת ללהט"בים באוגנדה (רבים בקהילה הלהט"בית באוגנדה כינו אותו האבא של ההומואים) ועוד.
ב-26.01.2011 קאטו נרצח במהלומות פטיש בביתו.

דיוויד קאטו ז"ל

בהלוויתו, הכומר שהנחה את טקס הקבורה, במקום לערוך קבורה מכובדת החל להטיף דברי והומופוביה קיצוניים. הוא טען כי על ההומואים לתקן עצמם מדרכם הסוטה. לאחר דקות אחת מחברותיו של קאטו ז"ל חטפה את המיקרופון מידיו וצעקה כי הם לא באו לריב אלא לקבור את חברם.
לאחר חטיפת המיקרופון והסתלקותו של הכומר, הקברנים הודיעו כי הם מסרבים לקבור את קאטו.
ללא קברנים, חבריו של קאטו סחבו את ארון הקבורה והורידו אותו לקבר. ללא כומר, הבישופ כריסטופר ססניונין (שסולק מהכנסייה כי סרב לגנות הומואים) החליט לבצע את טקס הקבורה.
תחת ידיו, הטקס הפך לנאום נגד הומופוביה וגילויה האכזריים. הוא דיבר על שאלוהים אוהב את כל בני האדם שהוא יצר וכי בני-אדם הם אלה שבוחרים לשנוא בני-אדם אחרים ולא האל.

בשבוע הרצח נערכו בכל העולם טקסי זיכרון ומחאה על הרצח. בקייפ טאוון שבדרום אפריקה התאספו 70 איש ואישה לטקס אזכרה, ביוהנסבורג שבדרום אפריקה הונחו זרי פרחים בכניסה לשגרירות אוגנדה, בניירובי, בירת קניה, פעילי זכויות אדם ערכו אזכרה בכניסה לשגרירות אוגנדה (אותה המשטרה פיזרה באלימות) ובניו יורק 200 איש התאספו לערוך אזכרה.

"לא אוכל לברוח ולהשאיר מאחור את
האנשים עליהם אני מגן, אנשים
עלולים למות אך אני, אני אהיה
האחרון שיברח מפה"
– דיוויד קאטו