השנה, זו השנה השניה שבה בוחרים חניכים ומדריכים לציין את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ על אדמת סודאן ולספר את סיפור העלייה כפי שראוי לספרו,על המסע על הדרך, על מחנות ההמתנה,על הגיבורים מבני העדה שהובילו אחריהם משפחות שלמות, ועל המוות שלא פסח על אף משפחה וגבה כ4000 קורבנות,נשים גברים וילדים.
ביום העיון ובטקס השתתפו כ300 חניכים מרחבי הארץ,הטקס כולו נבנה ע"י החניכים בהובלת מועצת החניכים שהוקמה לקראת אירוע זה.
זהו דבר החניכים מהאירוע:
כשהמדריכה שלי מהנוער העובד והלומד הודיעה לי שהיא בחרה בי להיות במועצה לטקס נספי סודן לא כל כך הבנתי, לא ידעתי מה זה כי אף אחד לא סיפר לי, לא המשפחה, החברים או בית הספר, וגם לא חשבתי שהם צריכים לספר לי . ידעתי שהטקס מדבר על העלייה אבל חשבתי שאני כבר יודעת מספיק ,שהיה להם קשה ואז שלחו להם מטוס וזהו הם הגיעו לארץ .
בתהליך שעברתי במועצה הבנתי ששכחתי חלק חשוב. שכולם שכחו חלק חשוב מהעלייה והוא המסע. במועצה גילינו שחלק גדול מהמסע והעלייה קרו בעזרת מנהיגים, שמעולם לא שמעתי את שמם. מנהיגים כמו פרדה אקלום, יונה בוגלה, אבא מהרי ועוד, שעשו הכול למען האמונה שלהם והציוניות, שלא הפסיקו להאמין בחינוך על ידי פתיחת בתי ספר, הכשרת מורים ועוד . הכול כדי לשמור את היהדות ולעורר את יהודי אתיופיה למען העלייה.
חשוב לנו לציין ולהזכיר שהמנהיגים האלה הם כמו כולם, גם להם היה קשה, גם הם סבלו כמו שאר יהודי אתיופיה אבל הם אף פעם לא חשבו רק לטובתם האישית. בעייננו הם היו גיבורים, גיבורים שהקדישו את חייהם לקהילה, שגרמו לאנשים להגשים חלום של 2,500 שנה ולהגיע לציון.
התכנסנו כאן היום כדי לזכור, להנציח ולהוקיר את אותם 4,000 אנשים, שחלומם נגדע באותו מסע, ולא זכו להגיע לארץ. 4,000 מבני העדה שלי שנפלו על אדמת סודן כי הרגישו שחובתם להגיע לירושלים, לארץ שלהם.
השאלה הראשונה ששאלנו אחרי התהליך היא איך לא שמענו על אותם יהודי אתיופיה שנספו בדרכם, איך לא שמענו על אסירי ציון ועל הגיבורים שפרצו את הדרך מסודן.
איך לא שמענו עליהם, אנחנו, כבני העדה וכחלק מהאוכלוסייה בישראל .
עכשיו סוף סוף שמענו עליהם, כולנו כאן שמענו עליהם ועל היום הזה אבל זה לא מספיק אסור לנו לעצור כאן.
זהו יום שצריך לקבל הכרה.
גיבורים שצריכים לקבל הוקרה. אנחנו, חניכים מהמועצה לקחנו על עצמנו להמשיך את דרכם של אותם גיבורים ולהאמין בחינוך כדרך לשנות את המציאות .
וגם את התפיסה של יום זה, להיות המנהיגים העכשוויים ולחנך בקן בשכונה בגרעין ובמועדון ובכלל בעדה ובחברה הישראלית כדי שיום זה יקבל את ההכרה והמשמעות שמגיעה לו בתקווה שגם אתם תצטרפו אלינו.