לכבוד חג הסיגד שייחגג היום (יום ה' ה-31/10) התכנסו חניכי העדה האתיופית בתנועה וחבריהם מהקנים לסמינר סיגד חגיגי בנושא ציונות ומנהיגות. את הסמינר פתחו החניכים, כולם מדריכים מכיתות י' ומעלה, בהפנינג ענק לילדי מרכז הקליטה במבשרת ציון ליד ירושלים.
ההפנינג היה מוצלח מאוד, וניכר כי ילדי המרכז והוריהם התרגשו מבחירתם של המד"צים לבוא ולציין ביחד איתם את החג.

מחר ימשיכו חניכי הסמינר לאוהל הכיסופים לציון של הנוע"ל בשיתוף עם תנועת בני עקיבא בטיילת ארמון הנציב בירושלים, שם יעברו הדרכה נוספת בנושא החג ע"י הקומונרים של מחוז ירושלים ומחוז נגב ויקחו חלק בחגיגות הסיגד הרשמיות שמתקיימות שם כל שנה.

לתמונות נוספות כנסו לאלבום הפייסבוק של חג הסיגד בדף הפייסבוק שלנו

 כנס מנהיגים התקיים בסוף שבוע האחרון בכפר הנוער עיינות. בכנס נפגשו מועצות הסניף וקבוצות הנהגה מבתי הספר המקצועיים. בכנס התגבשו לראשונה מוסדות החניכים שעתידות לפעול במהלך כל השנה בהובלת הסניפים ופעילות התנועה בבתי הספר. בכנס סיכמו המנהיגים את מועצת המחדשים והחלטותיה והתחילו להסתכל קדימה אל עבר האתגרים של השנה הקורבה- מפקד תנועות הנוער, הועידה ה-10. בכנס התלבטו המועצות והקבוצות על מהי הנהגה בתנועה ובסופו קיימו בחירות ל"פרלמנט" ועד ההנהגה הארצי של המחדשים (שהוחלט במועצה על הקמתו). הכנס היה מגוון ומלא בחוויות, צחקנו , נהנו ופגשנו מלא חברים חדשים ועכשיו העבודה האמיתית מתחילה….

שאלה:
שלום עבדתי כמחסנאי חודשיים וחצי והיום המנכ"ל הושיב אותי לשיחה ופיטר אותי. במקום ללא מכתב פיטורים בגלל קיצוצים.
רציתי לדעת מה אני יכול לעשות בנידון ומה מגיע לי.
תודה רבה לכם אתם עושים עבודת קודש!
תשובה:

קודם כל תודה.

מעסיק יכול להחליט לפטר עובדים אם הוא לא רוצה להמשיך להעסיק אותם.

אבל…

גם לזה יש כמה כללים:

1. חייבים לערוך לעובד שימוע. המעסיק צריך להזמין את העובד, מספר ימים מראש, כדי לתת לו זמן להתכונן, לשיחת שימוע. ההזמנה צריכה להיות בכתב וצריך לפרט בה את הטענות כלפי העובד או או הסיבות שבגללן שוקלים לפטר ואתו. בשיחת השימוע המעסיק צריך לתת צ'אנס לעובד להסביר את עצמו ולנמק מדוע לא צריך לפטר אותו.
2. במידה ואחרי שיחת השימוע המעסיק מחליט לפטר את העובד הוא חייב להודיע לו, מראש ובכתב, על ההחלטה. כמה זמן מראש? זה תלוי בותק. במקרה שלך, אם עבדת במשך 3 חודשים מגיע לך לקבל 3 ימי הודעה מוקדמת בהם אתה ממשיך לעבוד.
3. אם עבדת במשך למעלה משנה אתה זכאי גם לפיצויי פיטורים בגובה של משכורת חודשית על כל שנת עבודה.

אם המעסיק לא ערך שימוע כדין – בית הדין לעבודה יכול לחייב אותו בתשלום פיצויים בגין "פיטורים שלא כדין". מדובר בפיצויים שיכולים להגיע גם לשש משכורות ממוצעות.

אם המעסיק לא נתן הודעה מוקדמת על הפיטורים – הוא חייב לשלם את השווי של ימי העבודה האלה.

בהצלחה.

באתר שלנו ניתן למצוא תקציר של זכויות העובד שלך, חוקי העבודה ודיני העבודה, שאלות ותשובות וכן אפשרות לרשום את שעות העבודה ב"כספומטר" ולהגיש תלונה דרך האתר.

שאלה:
היי,
אני עובדת כאורזת בסופר במשך יותר משנה.
אני עובדת רק ימי שישי ובחופשים.
האם אני אמורה לקבל ימי הבראה?
נעמה.
תשובה:

שלום נעמה,

כל עובד שעובד, במשרה מלאה, למעלה משנה זכאי לקבל דמי הבראה.

בשנה הראשונה העובד זכאי ל5 ימי הבראה, בשניה השניה והשלישית הוא זכאי ל6 ימי הבראה.

הערך של יום הבראה הוא 374 ש"ח (נכון ליולי 2013).

במידה והעובד לא עובד במשרה מלאה – לדוגמא בימי שישי וחופשים – הוא זכאי לדמי הבראה בהתאם לחלקיות המשרה.

את צריכה לבדוק מה היקף המשרה שלך כדי לבדוק לכמה דמי הבראה את זכאית.

בהצלחה.

באתר שלנו ניתן למצוא תקציר של זכויות העובד שלך, חוקי העבודה ודיני העבודה, שאלות ותשובות וכן אפשרות לרשום את שעות העבודה ב"כספומטר" ולהגיש תלונה דרך האתר.

יֵשׁ מְדִינָה פּוֹסַעַת בַּדְּרָכִים הַשְּׁמוּרוֹת לְטַיָּלִים

אֲבָל אַף פַּעַם לא עוֹצֶרֶת לְהַבִּיט בַּנּוֹף.

עֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת תָּמִיד אֶל אֵפֶר הַשְּׁבִילִים

פֶּן תִּמְעַד מֵעָנָף שׁוֹטֶה, שְׂרוֹךְ פָּתוּחַ, צוּק

אֶל פִּי תְּהוֹם

לָאֲדָמָה שֶׁלָּה יֵשׁ צְלִיל גּוֹמֵעַ שֶׁל מַתֶּכֶת

כְּמוֹ שֶׁל מַטְבְּעוֹת-קֻפָּה-פְּעוּרָה-לְעֹדֶף.

בִּבְעֵרַת הַקַּיִץ יֵשׁ לָהּ גַּם מַרְאוֹת שַׁלֶּכֶת

וּרְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ גַּם בִּסְעֹר הַחֹרֶף.

לַחַיִּים שֶׁבָּהּ יֵשׁ צֵל שֶׁל הִתְנַקְּשׁוּת וּמָוֶת

בָּאַהֲבָה אֵלֶיהָ יֵשׁ תָּמִיד חֲשָׁשׁ פְּרֵדָה

לָכֵן רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּהּ עוֹזֵב מַמָּשׁ עַכְשָׁו אֶת

הָעֲצֶרֶת בַּכִּכָּר. יֵשׁ לוֹ

עֲבוֹדָה

מחזור 95' היא אנתולוגיה ספרותית שראתה אור לראשונה בנובמבר 2013, לרגל ציון 18 שנה לרצח יצחק רבין ז"ל.

באסופה משתתפים יוצרים מוכרים כמו: אגי משעול, רוני סומק, דרור בורשטיין, גלעד מאירי, יחזקאל נפשי ומתי שמואלוף, לצדם של יוצרים צעירים שנמצאים בתחילת דרכם הספרותית, והיא כוללת שירים, סיפורים קצרים ומספר איורים.

האסופה נותנת ביטוי ייחודי וראשון מסוגו לרחשי לבם של כותבות וכותבים שחוו את הרצח על בשרם. היצירות בקובץ עוסקות באירוע הדרמטי ממגוון זוויות ונקודות מבט שונות. כך כוללת האסופה שירים שמבטאים את ההלם הראשוני ונכתבו ביום שלאחר הרצח (כמו בשירה של אגי משעול, "4.11.95"), לצד יצירות שעוסקות בניסיונות ההשכחה של הרצח ובהשלכותיו על הדמוקרטיה הישראלית כיום (כמו בסיפורו של גלעד מאירי "העבודה הזאת"). האסופה כוללת גם מספר יצירות של יוצרים מהציבור הדתי-לאומי, שמבטאים נקודת מבט נשכחת בהתייחסות הציבורית לרצח.

לקריאה נוספת ולרכישת הספר – אתר "דרור לנפש"

שמי נמרוד דורון, מגרעין עוגן, שכבת החוות, קומונר בקיבוץ מעיין ברוך.
אתמול חזרתי ממשלחת יוצאת דופן. הייתי נציג תנועת הנוער העובד והלומד במשלחת של נציגי תנועות הנוער לסמינר בינלאומי לציון 70 שנה למרד ולבריחה ממחנה ההשמדה סוביבור בפולין. בסמינר השתתפו בני נוער מארצות שונות כמו גרמניה, פולין, רוסיה, בלרוס, אוקראינה, אוסטריה, הולנד,ארמניה, סרביה ומשלחת של 8 אנשים, נציג מכל תנועת נוער מכל קטבי החברה הישראלית. במשלחת הישראלית השתתפו תנועת הצופים, המחנות העולים, מכבי צעיר, הנוער הלאומי, האיחוד החקלאי, השומר הצעיר, בית"ר, ואני כנציג תנועת הנוער העובד והלומד.

במהלך הסמינר דיברנו על נושאים מגוונים וביניהם גם על מרד. מי מרד? למה מרד? ואיפה אנחנו היום?
ביום האחרון בחרנו, הקבוצה הישראלית, לעשות סיור בוורשה. לעשות את מסלול הגבורה, לבקר במילא 18, הבונקר האחרון של המורדים, בככר מורנסקי, מקום נפילתו של מפקד בית"ר במרד, בדז'לנה 34, מרכז תנועת דרור-החלוץ-פרייהייט ובבית הקברות היהודי.
בבית הקברות החלטתי לצלם את אנדרטת הזיכרון ליאנוש קורצ'אק על רקע המילים "המקום שלי לשנות".
יאנוש קורצ'אק וכך גם חברי תנועות הנוער בוורשה בחרו לעמוד מול המלחמה, מול השנאה, מול האנטישמיות, מול הרעב, מול הקור, מול האלימות, מול המוות! ולעשות את הדבר ההפוך, לעשות דבר שכלל אינו מובן מאליו, והוא אולי המרד הכי גדול. הם בחרו בחינוך!
הם בחרו לקחת את המציאות העגומה שהם חיו בה ולשנות, ולהאמין, ולקוות. הם בחרו בחינוך!
גם היום אנו בוחרים בתנועת הנוער העובד והלומד כל בוקר מחדש לעמוד מול המציאות ולשנות. לחנך!

" זהו בעצם סוד כוחה של התנועה: שידעה תמיד לתבוע מאנשיה. היא רצתה לחנך והיא חינכה אנשים מהפכניים, שעמדו ויכלו לעמוד בתקופות שונות ובקטעים קשים על קוממיות העם, על קוממיות האדם בישראל, ועל קוממיות האדם בכלל. רק בכח החינוך שקיבלנו יכולנו כך לעבור את התקופה הזו"

צביה לובטקין

רשמים וכתבים נוספים מהמסע יתפרסמו בהמשך – גם הם באתר שלנו…

אין כמעט אדם בישראל שלא צפה לפחות פעם אחת בחייו בסרט המרגש "הבריחה מסוביבור". אך מעטים ודאי יודעים שאחד מבין שלושת הניצולים שנותרו מהמחנה ההוא, מתגורר כאן, בישראל, בת"א . בדיור המוגן של "עמיגור", חברה-בת של הסוכנות היהודית.
מחנה סוביבור היה מחנה השמדה שהוקם בשנת 1942 במזרח פולין כחלק ממבצע ריינהרד, מבצע שמטרתו היתה השמדת כל היהודים שנמצאו בפולין הכבושה. בין היהודים שהגיעו לסוביבור באחד המשלוחים ממינסק בספטמבר 1943 הייתה קבוצה של חיילים יהודים, סימיון בניהם, שנפלו בשבי והועסקו במינסק בעבודות כפייה. חלקם של חיילים יהודים אלה לא נשלחו לתאי הגז כשאר היהודים, אלא הוצאו מהמשלוח והועסקו בעבודות כפייה בסוביבור. תוך זמן קצר נוצר קשר בינם לבין המחתרת שהתגבשה במחנה בפיקודו של לאון פלדהנדלר, מי שהיה ראש היודנראט בגטו ז'ולקייבקה בפולין. ראש קבוצת החיילים היהודיים – אלכסנדר (סשה) פצ'רסקי שהיה קצין בדרגת סגן בצבא האדום והפך למנהיג הצבאי של המרד.

המרד נקבע לשעה 16:00 של ה-14 באוקטובר 1943, סמוך לשקיעה ותוכנן בקפידה. במהלכו המורדים חיסלו 11 קציני אס אס ו3 שומרים אוקראינים. מעל ל – 300 אסירים הצליחו לברוח מהמחנה אל היערות.
לאחר המרד, הגרמנים סגרו את המחנה ודאגו שלא ישארו שרידים וזכר. הם חרשו את האדמה סביב ושתלו תפו"א וכרובים.
סמיון רוזנפלד, בן 91, התגייס לצבא האדום ב-1940. באוגוסט 1941 נפל בשבי הגרמני; הוא הועבר למחנה ריכוז במינסק, וממנו למחנה המוות סוביבור שבפולין. לאחר המרד סמיון הצטרף ביערות לפרטיזנים וכשהצבא האדום כבש את פולין הצטרף סמיון למתקפה והגיע עם הצבא עד ברלין.ביום חמישי נערך מפגש עדות בשפה הרוסית בין חברי גרעין תמר וסמיון רוזנפלד. היה זה יום ההולדת של סמיון והוא קיבל עוגה בהפתעה. אבל ההפתעה האמתית שהגיעה מיד לאחר העוגה והפתיעה את סמיון וכך גם את חברי הגרעין היה ארקדי וייספפיר . ארקדי, בן 93, היה חבר לנשק של סמיון ועבר איתו את השבי אצל הנאצים במחנה הריכוז במינסק כמו גם את המרד במחנה סוביבור. ארקדי חי בקייב שבאוקראינה והוא הגיע לביקור של 24 שעות בישראל. העדות המשיכה עם סמיון ועם ארקדי יחדיו.

לאחר השיחה התקיים טקס לציון 70 שנה למרד בו הוענקו סמלי 70 שנה למרד בגיטאות ובמחנות ההשמדה לסמיון וארקדי. בטקס השתתפו גם נטליה לדיצ'נקו, הנכדה של אלכסנדר (סשה) פיצ'רסקי, ויובל פרנקל מנכ"ל עמיגור, יוזם המפגש. גם הם קיבלו את סמל המרד. במהלך הטקס קם חבר ותיק ושכנו של פיצ'רסקי, שלא עמד בהתרגשותו וביקש להשוות את פיצ'רסקי לספרטקוס ומרד הגלדיאוטרים מלפני 2,000 שנה.

לאחר הטקס בשיחת סיכום שנערכה עם רועי יסוד רכז הנוע"ל וחברי הגרעין אמרה ליזה ביסטריצקיה חברת הגרעין "מדהים לראות את הצניעות של האנשים הגדולים האלו. הם אפילו לא חושבים שהם גיבורים."
קסניה פטרובה (חברת גרעין תמר) אמרה " זה ממש מחזק ומרגש לפגוש את ההיסטוריה מול העיניים. זה ממלא את החיים בתוכן."
בסוף המפגש נפרדו ארקדי וסמיון בחיבוק ובדמעות. ארקדי אמר "כנראה לא נתראה שוב. היה שלום."
סמיון הודה לתנועת הנוער העובד והלומד על הבחירה בזיכרון וברך את המשתתפים שלא ידעו צער וכאב כמו שהוא חווה במהלך שנות המלחמה.

 

 

שאלה:
שלום,
התחלתי לעבוד במקום עבודה ונתתי להם את פנקס העבודה שלי ושכחתי לבקש אותו בחזרה. כשהתקשרתי המנהל אמר לי שהפנקס נשאר אצלו אם פתאום יעשו לו ביקור (ממס הכנסה נראלי). זה הגיוני? דרך אגב לא קיבלתי פנקס רגיל אלא דף כזה עם התמונה שלי והתוקף שלו (לשנה).
תשובה:

שלום רותם,

חוק עבודת הנוער מחייב מעסיק להחזיק את פנקס העובד של העובד שלו כדי להצליח להוכיח שלעובד שלו יש פנקס. הפנקס נועד להבטיח שהעובד עבד בדיקה רפואית ושהוא בגיל המתאים.

אם סיימת לעבוד – המעסיק מחוייב להחזיר לך את הכרטיס יחד עם המשכורת האחרונה.

בהצלחה.

באתר שלנו ניתן למצוא תקציר של זכויות העובד שלך, חוקי העבודה ודיני העבודה, שאלות ותשובות וכן אפשרות לרשום את שעות העבודה ב"כספומטר" ולהגיש תלונה דרך האתר.