"בחינות הן דרכה של החברה להגיד לך כמה אתה שווה, אבל אתה לא יכול לתת לחברה להגיד לך מה אתה באמת".
לפני שנכנסתי לשנת שירות, חשבתי לעצמי.. איך אוכל לעזור לעזור ולהדריך בני נוער וילדים, כשאני בעצמי צריכה את העזרה? כלקויית למידה, בלי בגרות ושלל מגרעות כאלה ואחרות, מי יקבל אותי בכלל? איך אוכל לעזור לאחר? נמנעתי מלדבר על שנת שירות כי חשבתי שאין לי למה ללכת, וישר אתגייס.
–
ובכל זאת הגעתי ל"יום חשיפה" בבית הספר החושף לשנות שירות. פגשתי שם את אלעד, שלימים נהיה המדריך שלי. ניגשתי אליו, ודיברנו בשיחה על התנועה, על שנות שירות, על החיים ומה שבניהם.
חזרתי הביתה מבולבלת. מה הקשר שנת שירות עכשיו?
אבל החלטתי שאני נותנת לזה ניסיון והגעתי לפגישה הראשונה.
שם, אמרו לנו ככה – אתם לא קובייה, ריבוע או עיגול. אנחנו לא מעוניינים להכניס אותכם לתבנית. אתם אלו אתם. וככה זה טוב. נבנה איתכם ביחד את המשימה. נמצא תפקיד שמתאים לכם.
הבנתי שהגעתי למקום הנכון.
אחרי המון התלבטויות, חששות, פחדים, רצונות, החלטתי לצאת לשנה הזאת.
–
יצאתי לשנה הזאת ילדה מפוחדת, ביישנית, ולא בטוחה בעצמה.
אני יוצאת ממנה ילדה אחרת, מחוזקת. בזכות מה שקרה במהלך השנה הזאת. זאת הייתה ה-שנה של החיים שלי.
החלטתי ללכת בעקבות משהו שאני מאמינה בו. החלטתי ללכת "כנגד כל הסיכויים", כנגד כל מי שלא האמין, שלא חשב שאצליח, שלא אסיים.
והוכחתי. סיימתי את השנה. בגאווה. והוכחתי בעיקר לעצמי, שזה לא משנה מאיפה אתה, בן כמה אתה, איך אתה נראה, חשוב הרצון שלך!
זאת הייתה שנה עמוסת קשיים, פחדים וחששות. אך עמוסה גם בחויות טובות שישארו איתי לכל החיים.
–
באופן הכי אמיתי וכנה שיש- השנה הזאת הייתה בזכות האנשים שהיו בה. בזכות המלכה- (אוף..)נועם. שאין מילים לתאר כבר את מה שעשית למעני, מה שעברנו ביחד. תודה על הכל.
בזכות החבריי גרעין שלי, שאני אוהבת כל אחד ואחת מכם.
בזכות חבריי צוות חופכרמל, אתם יודעים איזה חלק גדול יש לכם בחיים שלי.
ובסוף- תודה גדולה לכם, המדריכים שלי, שלוויתם אותי בתוך כל השנה הזאת המטורפת הזאת. מאיה, ראם, אלעד, גילי. בזכותכם סיימתי.
ובזכות הסביבה שלי, שבסוף, השתנתה, ואפילו חיזקה ואמרה שהיא גאה בי שעשיתי את הדבר הזה. תודה על השנה הזאת.
חוות ההכשרה, הנוער העובד והלומד, 2013-2014
מיכל עמיקם