אני דניאל מגני הדר, מארגון איגי,
אני ארתור מנצרת עילית, מתנועת 'תרבות',
אני לירון מכפר סבא, מהנוער העובד והלומד.
היום לפני שש שנים התרחש רצח בברנוער, אחריו התקיימה עצרת, ממש כמו זו. אחרי הרצח אנשים רבים הביעו זעזוע עמוק ממה שקרה והבטיחו שלא לתת להיסטוריה לחזור. והנה אנחנו שוב, בישראל של שנת 2015, לאחר אירוע דקירה במהלך המצעד בירושלים.
מה נשתנה הלילה הזה?!
המקרה שקרה במצעד בירושלים הוא לא מקרה בודד וזר. הרצח בברנוער ואירוע הדקירה הם ביטוי לתופעה רחבה בהרבה. את הלהט"בופוביה אנחנו פוגשות ופוגשים בבתי הספר, במקומות העבודה, ברחובות ובבתים שלנו. את זה אתם לא מפרסמים, זה לא תמיד מעניין אתכם. הטרגדיות שקורות נשכחות כשלג דאשתקד.
ביום חמישי, תוך עשר דקות הכותרות צבעו את מדורי החדשות. 'עבריין' 'פושע' 'איש דת' 'רק ריצה את זמנו וכבר חזר לרחוב עם סכין בידו' ובמי פגע? איזה הלם! בקהילה הלהט"בית. אני לא הייתי בשוק. לא הופתעתי. חשבתי על עד מתי נצליח לשמר חזית כל כך אדישה כל כך ניטרלית. הצביעות מכהה את שאר החושים ואת העולם כולו. הלילה הזה אנחנו לא שותקים.
בחברה להט"בופובית כמו שלנו דברים כאלה לא יכולים שלא לקרות. דברי שנאה מחלחלים, נכנסים לאוזן. זה מתחיל במסדרונות בית הספר (שבהם הקללה הנפוצה ביותר היא 'הומו'), ממשיך לרחוב… ומגיע לירושלים ב2015. הקהילה הגאה מתמודדת עם דיכוי תמידי.
הגיע הזמן שנפסיק לחכות להבטחות ונתחיל לדרוש את מה שמגיע לנו.שיוויון.
איפה אתם תהיו? עכשיו, לכמה ימים, תבכו את מה שכבר קרה, תיזהרו בלשונכם פתאום. פתאום הדחף לומר "הומו" כקללה, יגמגם לכם על הלשון. פתאום כבוד לקהילה הלהט"בית ייכנס לתוך הפוליטיקלי קורקט של השפה לפחות ליום-יומיים. אבל הלב, הלב לא ישתנה. הלב יישאר שונא. שנאה זה לא רק לדקור אנשים במצעד.
זה לשתוק כשכולם צוחקים על נערה כי היא לסבית.
זה לשתוק מול הנער הטרנס שכולן מתעקשות לקרוא לו בנקבה.
זה לשתוק מול הנערה הביסקסואלית שאף אחד לא מכיר בה.
דברו! אל תחכו לדקירה הבאה! איפה אתם תהיו כשהם יבואו?
אנחנו בתנועות הנוער וארגוני הנוער לא ניתן ללהט"בפוביה להמשיך ולהתקיים בחברה שלנו, ונלחם בה באופן אקטיבי ובכל מקום. אנחנו חורטים על דגלנו את שיוויון ערך האדם ואת המלחמה בשנאת האדם. אנחנו יוצרים חברה אלטרנטיבית לחברה שבחוץ, בה יש מקום לשונות ולייחודיות של כל נער ונערה. אנחנו מתנגדים לדיכוי חברתי מכל סוג ומאמינות באדם באשר הוא אדם.
ביום חמישי זו הייתה הקהילה הגאה, ביום שישי זה היה התינוק הפלסטיני ואמו, מחר זה יהיה כל אחד ואחת מכם. שנאה היא שנאה באשר היא קיימת, ויש להוקיע אותה מכל מקום בחברה שלנו.
אנו קוראות וקוראים לכולכם לא לתת יד לגילויי שנאה לבני אדם בכלל, ובתוכם לחברי הקהילה הגאה ולהמשיך להילחם למען שיוויון ערך האדם.
היום לפני שש שנים התרחש רצח בברנוער, ואחריו התקיימה עצרת, ממש כמו זו. לאחר הרצח אנשים רבים הביעו זעזוע עמוק ממה שקרה והבטיחו שלא לתת להיסטוריה לחזור. הנה אנחנו שוב, בישראל של שנת 2015, לאחר אירוע דקירה במהלך המצעד בירושלים.
מה נשתנה הלילה הזה?
את הלילה הזה- אנחנו נשנה!
תנועות הנוער וארגוני הנוער אשר השתתפו בעצרת: הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, מחנות העולים, תנועת תרבות, הברנוער, ארגון הנוער הגאה איג"י.