הר מצדה וסיפור המרד היהודי שם נזכרים בכתביו של יוסף פלביוס "מלחמות היהודים". לאחר המרד היה ההר במשך מאות בשנים "שכוח אל" כפי שהיה לפני פרוץ המרד, מטבע מיקומו במדבר. היו שנים שנזירים חיו במקום. חוקרי טבע בודדים הגיעו למקום עד שבשנת 1933 סייר במקום שמריה גוטמן איש קיבוץ נען, מדריך תנועת הנוער העובד בירושלים. (בתמונה: שמריה גוטמן מעביר הדרכה על המצדה.)
בטיול זה הצליח שמריה וחבר נוסף למצוא את מצוק מצדה. הם חיפשו דרך לעלות להר. הם קראו בספרו של פלויוס על שביל נסתר העולה להר אבל לא ידעו את מיקומו ולכן טיפסו להר בדרך הקשה בואדי מצפון למצדה, כך גם נתקלו לראשונה בבריכות המים של מצדה ולבסוף הגיעו לסוללה הרומית ממערב למצדה. הסוללה הייתה חסומה בסלע גדול שניתק מההר ברעידת האדמה של שנת 1926. סיור ראשוני זה של שמריה נתן לו את הדחיפה הראשונית. אבל רק בשנת 1940 כאשר היה מזכיר תנועת הנוער העובד החליט שמריה להפוך את מצדה ליעד לטיולי תנועת הנוער וסמל לדבקות במטרה.
למרות הקשיים מצא שמריה תקציב קטן ובסוכות שנת 1941 יצאה קבוצה של 10 מטיילים לסיור מכין, בהם היה הזואולוג מנדלסון וחברי תנועת הנוער העובד. הם יצאו מירושלים באוטובוס לחברון תקוע ומשם ברגל לכיוון מצדה. הפעם היו מצוידים במפות במזון ובחוברת הדרכה של מורה הדרך ברסלבסקי. המשלחת הגיע עד לסוללה ממנה עלו להר. במשך 3 ימים רשמו ותיעדו את השבילים הכשירו עם יתדות וחבלים מקומות קשים ומִפו את המבנים והשרידים על ההר.
בינואר 1942, התארגן "סמינר מצדה" תפקידו היה להכשיר צוות מדריכים לטיולי תנועות הנוער למצדה, ללמוד ולהכיר את האזור, לסמן שבילים ולהכשירם למטיילים בעקבותיהם. הסמינר נמשך כשבועיים והשתתפו בו 45 חברים, ביניהם חניכי הנוער העובד.
(צילומים וטקסט מתוך מסע אל העבר – ישראל היום, נדב מן, 28/3/14)
73 שנים אחרי סמינר מצדה ההיסטורי בהובלת שמריה גוטמן, חניכי הנוער העובד והלומד עדיין עולים מדי שנה להר מצדה. השנה, עלו חניכי שכבת י', הבונים, מכל רחבי הארץ. ביניהם הייתה גם עמית אנוך וליהי לייפר, חניכות ומדריכות מקן נען מקבוצת ורד, ונינותיו של שמריהו גוטמן.
בסיום ארבעת ימי הטיול התקיים טקס מרגש על פסגת ההר. עמית, נשאה שם דברים אל מול כל השכבה בשם שתי הנינות. הנה הם מובאים במלואם:
"שלום, קוראים לי עמית אנוך ואני מדריכה בקן נען של הנוער העובד והלומד.
מצדה, המקום בו אנו נמצאים, נבנה 100 שנה לפני הספירה ע"י יוחנן המכבי. 160 לאחר מכן כובשים היהודים חזרה את המקום מידי הרומאים.
ב-73 לאחר הספירה הרומאים מטילים מצור על מצדה בכוונה להורג את היהודים או לשעבד אותם. 3 נמשך המצור כאן במצדה ובמהלכו היהודים מגנים ונלחמים. ערב לפני שהרומאים פורצים למצדה דרך הסוללה הם מבינים שיש להם שתי אופציות: ביטול יהדותם ועבדות או התאבדות. אנשי מצדה בוחרים באפשרות השנייה.
לא באתי לכאן כדי לספר על מצדה. באתי לכאן לדבר על האיש שהיווה ועדיין מהווה בשבילי מודל לחיקוי. קוראים לו שמריה גוטמן. שמריה גוטמן היה חבר, חניך ומדריך בנוער העובד. שמריה גוטמן היה מהראשונים לעלות למצדה ומהדמויות המרכזיות ביותר בחשיפת ההיסטוריה של המקום הזה.
את הבן אדם הזה אני מכירה בתור סבא שמריה.
הוא היה סבא רבה שלי והוא תרם רבות לחשיפה ולשחזור של מצדה ובסופו של דבר להפיכתה לסמל.
אני לא בטוחה שהיינו מקיימים את המסע אם סבא שלי לא היה מתחיל את המסורת של העלייה למצדה של הנוער העובד. סבא שלי עמד ב-1942 בראש משלחת שסללה את שביל הנחש בו עלינו היום.
זה מאד מרגש אותי לראות אתכם פה. לראות את התנועה שאני חברה בה ואחת העקרונות שאני מאמינה בהם משתלבים עם המשפחה שלי.
אני גאה להמשיך את המסורת של סבא רבה שלי ולשמור על מצדה כסמל של העם היהודי. אני שמחה שאני לא לבד, אתם פה איתי, חניכים וחניכות שכבת י', הבונים, מכל קצוות הארץ.
אני רוצה להגיד לכם תודה שיצאתם איתי למסע.
חברי וחברות שכבת הבונים,
לעבודה, להגנה ולשלום, עלו והגשימו."
מימין: קבוצת ורד מקן נען, הקבוצה של עמית (שורה תחתונה, מצד שמאל) וליהי (שורה תחתונה, מצד ימין).
משמאל: חניכי הנוער העובד והלומד בסמינר מצדה בשנת 42', בהובלת שמריה גוטמן (שורה שנייה למעלה, מצד שמאל).