המדריכה

המדריכה היא קודם כל אדם, עיניים, לב, רצונות, מאוויים, חלומות, תקוות, שנאות, קנאות, צרכים.
המדריכה היא בראש ובראשונה אנוש החי במלוא ההכרה והתודעה את לבטיה, חיבוטיה, ספקותיה.
המדריכה היא ראש לכל אדם שהחליט כי היא מתמודדת עם עצמה ועם סביבתה על אמונותיה, דעותיה, השקפת עולמה, ערכיה.
המדריכה המתבוננת על חניכיה רואה את עצמה בהם בזעיר אנפין. היא מזהה בהם את תחושותיה, ייסוריה, מעקשיה, ערכיה.
היא מתבוננת עמוק לליבם ופוגשת בו את עצמה, את ליבה שלה. היא מביטה בתודעתם ומזהה בה את קשייה שלה. היא מסתכלת לרגשותיהם ורואה בעומקם את חולשותיה שלה, את האורות הנעים בעומק נשמתה, נשמותיהם.
רק במפגש בינה לבין חניכיה היא יכולה להעריך את הדרך שאותה היא עברה ובעיקר את הנתיב שעל חניכיה עוד לחצות עד שיוכלו הם לרכוש את אותה דרך התבוננות שלה על עצמה, על עצמם ועל חניכיהם כאחד.
אך המיוחד, המבדיל, הערך הסגולי שיש למדריכה מתבטא ביכולתה לחלום, לשאוף, להביע משאלה כמוסה שתהפוך למציאות חיים.
המדריכה היא זו היודעת את טעמו של החלום.
המדריכה היא זו הרוויה בכיסופים, במשאות נפש שאינם חלומות בהקיץ, אלא לבני בניין מהן היא בונה בתודעותיהם, ברגשותיהם, במאוויהם, בתקוותיהם של חניכיה דרך – היא אומדת באמצעות האינטואיציה שבקרבה את ניצוץ הכושר שנברא בליבות חניכיה לחלום ובעיקר יודעת היא להבחין במעלות היקרות והחדשות שצמחו בנפשותיהם להגשים חלומם אף-על-פי-כן ולמרות שהכול מתייצב, מולם כנגדם.

הגשמת חלומם, יודעת המדריכה, תלויה ביכולתם לכופף מילים למעשים, תקוות ליצירת אהבה, לצורה חברתית. בריאת תקוותם, יודעת המדריכה, תלויה בכושרם להתגבר על מעקשים חיצוניים אך בעיקר פנימיים. הצמחת כיסופיהם, מבינה המדריכה, תלויה בעיקר העיקרים: מוכנותם להתמודד עם העולם שמסביבם, עם המדבר החברתי המפעפע בלבבות, בנשמות האנשים. עם הציה הכלכלית המטילה בני אדם לתהומות מעמקים, למכאובים, לקרעים, לעוני, לניוול, עם הכזב שהמליך עצמו למלך. המדריכה יודעת כי כל אלה מעשה ידי אדם המה והיא עמלה על לבבות חניכיה. לא להפנות עורף למציאות, לא להתייאש ממנה, לא להרפות, לא לכפור בסיכוי, לא לבעוט בתקווה, לא להסכים, לא להיכנע לעולם הסובב שכל כולו מעשה ידי אדם. להתמודד עמו, להיאבק בו, ליצור בתוככי נשמתם עולם זה, עולם חדש וטוב יותר.
האדם החי תמיד בפרשות דרכים, השואל עצמו לאן מובילה הדרך? איך אחלץ מהכאב, מהמועקה, מהמציאות הנוראה?
מה היא האמת?
איה היא התקווה?
האדם הזה הופך למדריכה כשהיא לוקחת על עצמה את האחריות להדריך.
לנעוץ בלב החברה – ולא בשמיים – כוכב אחד בהיר מאוד ולהדריך אליו – להגשימו.