השנה נחקק בכנסת חוק לציון יום העלייה. היום יצויין השנה ב – 8/11. מטרת החוק היא "להביא להטמעת ערכה וחשיבותה העליונה של העלייה בעבר, בהווה ובעתיד, לחיזוקו הפנימי של עם ישראל, כבסיס לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, להתפתחותה ולעיצובה כחברה רב-תרבותית בעלת שפת-אם משותפת ועתיד משותף".
היום נקבע ב – ז' בחשוון. המחוקקים מסבירים את ציון היום כתאריך קרוב לקריאת פרשת "לך לך" המתחיל את נושא העלייה. ז' בחשוון הוא גם היום בו מתחילים בני ארץ ישראל לומר בתפלת שמונה עשרה את הבקשה "ותן טל ומטר לברכה". הסיבה שיום ז' בחשון נקבע ליום בו מתחילים לבקש גשמים – הוא מן הטעם, שבזמן שבית המקדש היה קיים, היו כל ישראל עולים לרגל לחג הסוכות לירושלים, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, וזמן ההליכה של היהודי הרחוק ביותר, שהתגורר בקצה המרוחק ביותר מירושלים, היה מהלך של 15 יום. וכדי שכל ישראל יוכלו לחזור לבתיהם ללא קשיים בדרך, כדי שהגשם לא יפריע להליכתם בחזרה לבית, הרי למרות שכבר הגיעה עונת החורף, בכל זאת לא התפללו עבור הגשם, עד ליום ה15 מסיום חג הסוכות, עד לז' חשוון, כדי שאחרון היהודים יוכל להגיע לביתו, בנהר פרת, בבטחה ובשלווה.
חשבנו שיום העלייה הראשון בישראל זאת הזדמנות מעולה להכיר חלק (קטן מאד..) מהסיפורים של העולים הרבים והמגוונים שיש בתנועה. צפו בסיפורים המרגשים של 4 חברי תנועה שכל אחת ואחד הגיעו ממקום אחר בעולם.
השתתפו בסרטון: עדינה טינבלום (עלתה מארה"ב, רכזת קן רמת גן), סשה פרידמן (עלה מבלארוס, קומונר בקן קרית נורדאו), הבטם טקלה (עלתה מאתיופיה, קומונרית בקן קרית טבעון), דליה גילמן (עלתה מארגנטינה, גרעין תלתן).