"סיפורה של העלייה הקרויה "בלתי ליגלית" מצפון אפריקה לפני קום המדינה, ועלילותיהם של אנשי מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ – ופעילי המחתרות שם – הם אפופיאת גבורה שטרם נודעה בכל היקפה, ורק פרקים אחדים ממנה נגלו לפנינו בשנים האחרונות. הם הניעו רבים מאחינו למעשים של הקרבה ומסירות נפש למען המטרה הנאלצת של שחרור עמם. הם פילסו דרכם בנתיבות עקלקלות, במחשכים, ובמים סוערים, ובליבם זהרו כמגדלור ציון וארץ ישראל. הם באו באלפיהם, בעת קשה, להטות שכם וליטול את חלקם בתקומת ישראל."
נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל
היום, כ"ג בטבת 10/1, לפני חמישים ושש שנים טבעה ספינת אגוז בדרכה ממרוקו לגיברלטר ועליה 44 גברים נשים וילדים בדרכם לישראל. טביעתה של אגוז היא עוד אירוע מכונן במאבקו העיקש של עם ישראל להקמתה של מדינת ישראל ולתשלומי המחיר הכבדים לעתים בדרך להגשמת החלום.
בשנת 1956, לאחר שמרוקו קיבלה את עצמאותה מצרפת, נאסרה עליית יהודים לישראל, ובמשך השנים 1956-1961 העלייה ממרוקו נערכה באופן חשאי, בעיקר באמצעות המחתרת היהודית במרוקו. היהודים נאלצו לעזוב את בתיהם בחשכה, לעלות על ספינות ליעדים אירופאים ומאירופה להמשיך לישראל. בצורה זאת עלו כ-30,000 יהודים במהלך תקופת העלייה החשאית.
ספינת "אגוז" (פיסס) הייתה ספינת העפלה, שבאמצעותה הוברחו יהודים ציונים מחוף אל-חוסימה שבצפון מרוקו אל נמל ג'ברלטר, בדרכם לארץ ישראל.
הספינה עשתה את דרכה 12 פעמים, ובפעם ה-13 בעיצומה של ההפגה בתאריך כ"ג בטבת התשכ"א (הלילה שבין 10 ל-11 בינואר 1961) טבעה, כשעל סיפונה 44 מעפילים: גברים, נשים, זקנים וטף. איש מהם לא ניצל, וכולם נספו במצולות הים. 22 גופות נמשו מן הים והובאו לקבורה בבית העלמין היהודי באל-חוסימה שבמרוקו. הגופות הנותרות אבדו במצולות לעולמים. מאמצים רבים חובקי עולם נעשו כדי להעלות את עצמות 22 המעפילים שנטמנו במרוקו, ולהביאם למנוחות עולמים בישראל. בחודש דצמבר 1992, בעקבות התחממות היחסים בין ישראל לבין מרוקו, הסכים המלך חסן השני כי עצמות נספי הספינה אגוז יובאו ממרוקו לישראל. לאחר מבצע סודי להעלאת עצמותיהם, שנקרא "איילת השחר", נטמנו הנספים בטקס ממלכתי בהר הרצל.
ארונות כ"ב המעפילים הועלו ארצה ביום רביעי ז' בכסלו תשנ"ג ונטמנו בלוויה ממלכתית בהר הרצל בתאריך י"ט בכסלו (14.12.1992) אחרי ארונותיהם צעדו וחלקו כבוד: נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרבנים הראשיים לישראל, שופטי בית המשפט העליון, נבחרי ציבור, משפחות חללי "אגוז" יחד עם משפחות השכל של מערכות ישראל והמוני עמך ישראל.
היום השתתפו מדריכים ומדריכות מהתנועה בטקס זיכרון מסורתי שהתקיים באשדוד שאורגן על ידי ארגון פעילי המחתרות, העפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה בשיתוף עיריית אשדוד.
עומרי כהן, מדריך בסניף עפולה, על הבחירה להכניס את יום הזכרון לטביעת הספינה כחלק מלוח השנה התנועתי: "התנועה שלנו החליטה בוועידה האחרונה להרחיב את האתוסים שלה. זה בשביל להעמיק את הברית שלנו בחברה, כדי שלכולם יהיה מקום, כדי שלכולם יהיה היסטוריה – ציר אורך שהם ידעו שהם חלק ממנו. לחקור ולגלות את הציונות ושורשי המרד של כל העם שלנו נותן לנו אחריות. זה מעין צו של אחריות והעברת לפיד – אבותיך עשו את זה לפני עשרות שנים ועכשיו תורך, תורנו."
יום זה הוא גם יום שבו מספרים את סיפורה של הפעילות הציונית הענפה במדינות צפון אפריקה ובתוכה תרומתה האדירה של תנועות הנוער הציוניות חלוציות. אנו הדור הצעיר רואים במעשיהן ההרואיים של תנועות הנוער הציוניות במרוקו בפרט ובצפון אפריקה בכלל צו של אחריות לתנועתו.
מי ייתן וסיפורם ימשיך להאיר את חיינו כאן במדינת ישראל שרבים ורבות חלמו להגיע אליה.
חברי הנוער העובד והלומד עם מאיר כנפו ממפקדי ה" מסגרת" המחתרת יהודית ציונית במרוקו, יו"ר ארגון פעילי המחתרות העפלה ואסירי ציון צפון אפריקה.