כל בני האדם שונים זה מזו – לכל אחד יכולות, כישורים וקשיים שונים. הדבר נכון גם לשדה המוגבלות. יש להתייחס וללמוד מתוך ההגדרה קווים כלליים למוגבלות, אך חשוב לזכור שהיא תבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל חניך. לכן, נתייחס לכל חניך באופן שמותאם אליו ואל קבוצתו, מתוך הכרות איתו.
השם הכולל למוגבלויות המתבטאות בחושים. הנפוצות שבהן הן קשת לקויות הראיה והעיוורון וקשת לקויות השמיעה.
מאפיינים חברתיים שנפגוש:
אצל חניכים אשר המוגבלות היחידה שלהם היא חושית (והיא אינה נלווית למוגבלויות אחרות) נראה פעמים רבות התנהגות חברתית טיפוסית. יחד עם זאת, בשל קשיים שיתכן שהיו במהלך חייהם בשילובם בחברה (דחייה של האחר והשונה בקרב ילדים אחרים), לעיתים נשים לב למאפיינים הבאים:
חוסר באינטראקציה חברתית מורכבת – לפעמים יש קושי במפגשים ובאינטראקציה החברתית בין ילדים עם מוגבלות חושית לבין שאר בני גילם (כי ילדים אחרים נרתעים מהם, כי הם לא יכולים לשחק איתם בכל המשחקים, או כי הם במערכת חינוך אחרת). הדבר עלול לעיתים להשפיע על יכולתיהם להשתלב ולהבין נכון סיטואציות חברתיות. ככל שיהיו ביותר מפגשים עם ילדים אחרים, כך יכולת הלמידה החברתית שלהם תגבר.
חווים מעגל תסכול וגם מביעים חוסר סבלנות – שנובעים מחוסר היכולת שלהם להיות חלק מכל מה שקורה סביבם, וגם מחוסר החשיפה לאינטראקציות חברתיות.
יכולים ורוצים לייצר קשרים חברתיים – דרך שיחה, משחק, בילוי משותף.
עקרונות הדרכה
הכרות עם החניך, העדפותיו ורצונותיו
- הכירו את רמת התפקוד של החניך (דרכו ודרך הוריו)- האם לא רואה/ שומע בכלל? האם קצת? האם יש צבעים/ קולות שמפריעים לו?
- הכירו מה עוזר לו בדרך כלל בתפקוד היומיומי
- האם רוצה שיעזרו לו? או מעדיף להסתדר לבד? במה הוא עצמאי ובמה נדרשת עזרה?
לקות ראיה
- בעבור חניכים שיש להם מוגבלות בראייה, אך עדיין רואים- יש להשתמש בכתב גדול, צבעים מנוגדים
- יש לחשוב על פעילויות שלא דורשות בהכרח ראיה, ולכן לא יצריכו תיווך לחניך עם המוגבלות, אלא יאפשרו השתתפות שווה של כל החניכים (פעילויות עם שירים, שיחה, מישוש).
- באם אין ברירה לקיים פעילות שדורשת ראיה- יש לוודא תיווך של המתרחש לחניך עם המוגבלות
- הנגשת הקן – יש צורך להנגיש את הקן, את השירותים ואת המקומות אליהם החניכים צריכים להגיע יש לוודא שאין מכשולים בדרך, קטנים כגדולים.
לקות שמיעה
- עבור חניכים כבדי שמיעה, אך עדיין שומעים- יש להקפיד לדבר בקול רם וברור, להדגיש תנועות שפתיים, לדבר כך שהם יוכלו לראות את תנועות הפה
- יש להקפיד על תנועות פה ברורות בעבור חניכים קוראי תנועות שפתיים, תמיד לדבר עם הפנים אל החניך (לא לדבר תוך כדי שכותבים על הלוח לדוגמא)
- יש לחשוב על פעילויות שלא דורשות בהכרח שמיעה, ולכן לא יצריכו תיווך לחניך עם המוגבלות, אלא יאפשרו השתתפות שווה של כל החניכים (פעילויות עם מילים על הלוח, כרטיסיות, מגע) .
- לחלק מהחניכים יש סייע/ת-סימון אשר יכול להצטרף אל הפעילות ולסייע בשפת הסימנים ובחיבור לשיח.
למידע נוסף:
