ביום ראשון האחרון (12.1.20), נפגשו למעלה מ-50 רכזות הדרכה האחראיות על השילוב בנוער העובד והלומד, ליום עיון של העמקה והכשרה בנושא ההכלה וההשתלבות בתנועה של ילדים ונוער עם מוגבלות. זאת מתוך החלטת התנועה ומדריכיה להיות תנועה שיש בה מקום לכולם, ושדלתנו פתוחה לכל נערה ונער בישראל.
את יום העיון הפיקה והדריכה מחלקת ההדרכה להכלה והשתלבות בתנועה של ילדים ונוער עם מוגבלות.
למידה חווייתית
היום התחיל בהסתובבות חופשית בתחנות חינוכיות ומפעילות, המציגות את מגוון כלי ההדרכה והליווי, בנושא הכלה והשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלות, שפותחו במחלקה. ניכר היה שכדי לחולל מהלך מקיף ומשמעותי בתנועה גדולה, נדרשות מספר זוויות של שינוי, והיה יפה לראות את עמדות התערוכה עונות על אתגרים אלה – בחינוך, הכשרת מדריכים, ליווי המדריכים, הנגשת מבנים, התאמת חדרי הפעילות, הנגשת הידע והמידע באתר התנועה, הגדרות תפקידים של מדריכי שילוב ושנת שירות (במסגרת חוות ההכשרה) של ריכוז שילוב בקנים, שילוב נוער בעולם העבודה ועוד. כלים אלה נוצרו על מנת לתמוך במדריכים המשלבים, ובחניכים והחניכות המשתלבים בפעילות. בעזרתם נוריד חסמים וניצור השתלבות משמעותית יותר.
הרחבת מושג הכלליות והכנסה רחבה יותר של חניכים עם מוגבלות לקן ולסניף
גל איציק, רכזת מחלקת הכלה והשתלבות, אמרה בדברי הפתיחה ליום העיון: "אנחנו, כתנועה, מובילים צירים רבים מתוך שוויון ערך האדם וערך הכלליות. בחלק מהצירים אפילו מובילים ראשיים. זו מחויבות ערכית. אנחנו צריכים להמשיך ולהרחיב את תפיסת השוויון והכלליות ולהכניס אליה בצורה משמעותית ורחבה את הילדים והנוער עם המוגבלות". ואכן, ברוח זו המשיך היום – כאתגר חינוכי והכרות עם כלים שהתנועה מפעילה ומעניקה למדריכים ולמדריכות על מנת שיגשימו תפיסה חינוכית זו.
חידוד והעמקת תפיסת ההכלה וההשתלבות מתוך זווית חברתית
את היום המשכנו בהרצאתה של נילי ברויאר, רכזת אקדמית של המרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטה העברית, ודוקטורנטית בתכנית ללימודי מוגבלות באוניברסיטת אילינוי שבשיקגו. ההרצאה עסקה בתפיסות של אנשים עם מוגבלות את עצמם ואת היחס של החברה אליהם. הרצאה מרתקת על תפיסות חינוכיות ומימושן בפרקטיקות היום יומיות שלנו. אחד המושגים המרכזיים שנילי עברה דרכו הוא "אייבליזם" (או "יכולתנות" – בשיח התנועתי), אשר מסביר ומגדיר הדרה של אנשים בחברה בעקבות כך שאינם יכולים לבצע פעולות מסוימות לפי הסטנדרט המצופה בחברה. בהרצאתה הציפה נילי את המגמות והתהליכים הקיימים בחברה בכלל והשפעתם על אנשים עם מוגבלות בפרט. דבריה חדרו אל לבבות ומוחות הרכזות כהרצאה ביקורתית, המבקשת חברה מכילה יותר, שבתוכה יכול כל אדם להיות הוא עצמו, ולא להיות מתויג או מדורג לפי היררכיה של יכולות כאלה ואחרות.
שום דבר עלינו בלעדינו – Nothing About Us Without Us
אחד העקרונות המרכזיים בשיח של תחום המוגבלות, הוא לא לאפשר לאנשים אחרים להגדיר ולקבוע עבור אנשים עם מוגבלות מה הם צריכים ואיך, "שום דבר עלינו בלעדינו" – ואנחנו בתנועה מפתחים את ההכלה וההשתלבות מתוך עמדה זו. לכן היה לנו ברור שגם ביום עיון לרכזות ההדרכה לשילוב בתנועה עקרון זה של "שום דבר עלינו בלעדינו" יקבל מקום.
סעיד אבו ליל, רכז בתנועה בקן עין מאהל ובפעילות מעגל הקנים הערבים, פעיל בעין מאהל, אבא לשניים, הגיע מביתו שבצפון לספר לנו את סיפורו האישי, כאדם חירש. סעיד סיפר על חייו כילד, כחניך בתנועה, כעוזר מדריך וכרכז בפעילות התנועה. סיפר על אתגרים של חירשים בחברה הישראלית ודרש מאיתנו להשתנות, לעשות יותר מקום, ולהאמין באנשים עם מוגבלות בכלל וחירשים בפרט ע"י למידת שפת הסימנים. סעיד הרשים את כולנו בעוצמות, באמונה בעצמו וביכולת לשנות כחברה, והראה שאנשים עם מוגבלות יכולים להוביל, לעזור ולחנך בתנועה (ומחוצה לה). אחד הסיפורים שריגשו את סעיד ואת כולנו, היה הסיפור שלו על שאדי חביבאללה (היום רכז מחוז צפון של הקנים הערבים). שאדי וסעיד היו חברים כששאדי היה מדריך בקן עין מאהל. סעיד סיפר ששאדי אפילו למד את שפת הסימנים כדי לתקשר איתו, ולא הפסיק להזמין ולהגיד לו להגיע לקן. סעיד הגדיר אותו כאדם עם לב גדול וטוב, וזו גם היתה אחת הדרישות שלו מאיתנו – תפתחו את הלב, תפעלו מתוכו – תמשיכו ותחזקו את ההכלה וההשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועה בקנים ובסניפים.
נודה לאריג' חמזה אבו ליל אשר סימנה בשפת הסימנים במהלך המפגש.
בואו נשב נדבר על זה רגע באישי
כמעט בסיומו של יום העיון, התיישבנו במעגלים קטנים לשיחה ולמידה בפורום קטן יותר, על מנת להציף את הסוגיות, הדילמות, האתגרים, המענים וההצלחות בנושא בקנים ובסניפים בתנועה. התמודדות על המשך גדילת התנועה והכלה של יותר חניכים וחניכות עם מוגבלות.
הפעולה הציפה דילמות ואתגרים בחברה הישראלית ובתנועה.
סיכמנו את היום בסבב של תצוגת כלים שפותחו במחלקת הדרכה להכלה והשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלויות. ההתרגשות היתה ניכרת, ונראה שבקרוב תראו את הכלים שפותחו ברחבי הארץ בקנים ובסניפים.
עמית יזרעאלי, רכז מחלקת הכלה והשתלבות, סיכם את המשבצת: "האתגר הוא משמעותי וחשוב. אנחנו לא רק דורשים שהדברים יעשו כי הם חשובים, אנחנו גם מעניקים לכם כלים משמעותיים ורציניים בשביל להצליח. נמשיך לפתח במחלקה כלי הדרכה נוספים מתוך הלמידה והפיתוח שלנו ומתוך הדרישות שלכם ושל המדריכים והחניכים מהשטח."
עדינה טיבלום, רכזת ההדרכה של מחוז ירושלים, סיכמה את היום: "אני יוצאת מהיום הזה עם אמונה חזקה בנו, כתנועה שתרחיב את השילוב אפילו יותר ממה שקורה היום, ועם כלים ממשיים למחר בבוקר שיעזרו לי לעמוד במשימה הזאת".
אז נאחל לרכזי ההדרכה לשילוב המון בהצלחה – להם למדריכים ולחניכים.
בברכת "יש מקום לכולם", עלה והגשם.