מטרות:
- החניכים יילמדו בדרך חווייתית על בחירות שונות בחיים של חברי תנועות הנוער בזמן השואה.
- החניכים יקשרו בין הסיפורים השונים של המרד להיותם מתקיימים בתנועה.
- החניכים יחברו את הדילמות השונות להיות חברי תנועה וככאלה שמצופה גם מהם לפעול במציאות ולא להשאר אדישים.
למדריכה: הפעולה הקרובה נועדה להפגיש את החניכים עם סיפור מרד גטו ורשה, שהיה בהנהגה של תנועות הנוער אז, שהמשיכו לפעול גם בזמנים הקשים. היא עוברת דרך הצגות לימודיות שהעומדו על ידי חברי תנועה, וכל סרטון ממחיש דוגמה לאירוע שמדריכים וחניכים בתנועות הנוער בחרו לעשות בזמן המרד. אנחנו בעצם הולכים להכניס כאן את החניכים שלנו למסע בזמן, ולפגוש סוגיות שונות של חברי תנועה. צריך לעזור להם ,להיות "באווירה" ולהצליח להבין מה בעצם השאלות שעולות מלהיות חבר תנועה שחולם על חברה טובה יותר בזמן הזה, למה הוא נדרש ומה מניע אותו.
מהלך הפעולה:
- אמרי: (לציין שזה פעולה ליום השואה) ב19.4.1943
קרה אירוע היסטורי שהיה בולט במיוחד בתוך השואה, כי הוא היה שונה מאוד באופי שלו
עד אז. הייתה התנגדות של יהודים מול הנאצים. את המרד הזה הובילו חברים מתנועות
נוער, כמונו.
בואו נראה הסבר על מה היה המרד בכלל :
https://www.youtube.com/watch?v=o0sFc-0jFEw (בקשי מחניכים להכנס לסרטון הסבר לחניכים על מרד גטו ורשה ושיחזרו)
- שאלת הבנה: מה הבנתם מהסרטון? מה היה המרד?
- אמרי: אנחנו הולכים היום לעשות מסע בזמן, ולפגוש דמויות שונות שפעלו שם בזמן הזה ולהבין איתם איך הם עשו את זה ומה עזר להם.
2. מעבר בין הסרטונים-
למדריכה: אתם הולכים לעבור דרך 4 סרטונים שונים, צריך לתת 5 דקות גג לדיון אחרי כל סרטון כולל וידוא הבנה אחרת הפעולה לא תסתיים. יחד עם זאת, אם יש דיון שמתפתח אז תדאגי גם להמשיך אותו. (מצורף נספח עם הדילמות).
א. דילמת הקשריות–
- מה מביא אותן לבצע את המשימה הזאת?
למרות שהיא מסכנת את חייהן?
– איך הן נדרשו לעשות אותה? - מה הערך של המשימה הזאת? איך היא חיונית בלהצליח לפעולה כתנועה? (להעביר ידיעות על מה שקורה בעוד מקומות, לספר על מאבקים והתנגדויות, לקבל תמונת מצב)
אמרי: פעולת הקשריות היא פעולה מאוד חשובה ביכולת לקיים תנועה, תארו לעצמכם שהיה סמינר מדצים ורק חלק מהארץ היו יודעים על זה, לא היינו יכולים להיות אותה תנועה. כך גם בזמן השואה, אם היו החלטות שהיו מקבלים כתנועה אז היה צריך לדבר עם חברי התנועה בכל מקום בו היו.
ב.דילמה של חלום על חברה טובה-
– מה היה החלום הזה? מה ההשראה שלו? איך זה מסייע לבחור אחרת?
– מה הדברים שעוזרים לשמור על החלום?
אמרי: חברי התנועות שעלו לארץ אחרי שהמלחמה הסתיימה, סיפרו שתמיד חלמו ורצו לעלות לארץ ולהקים קיבוץ. זה היה החלום שנתן להם טעם על מה הם נלחמים ומה הם מחכים לו בסוף. חלקם הגיעו ארצה והקימו את קיבוץ לוחמי הגטאות.
ג. דילמה של תפקיד תנועת הנוער בגטו-
– מה צריך להיות מקומה של תנועת נוער?
- איך תנועת נוער יכולה להיות הנהגה? זה לא של מבוגרים?
- איך נראית ההדרכה? מה התכנים?
אמרי: בלא מעט מקומות, ההנהגה המבוגרת של הגטאות שנקראה היודנראט ביקשה מתנועות הנוער להפסיק לעשות "רעש" כי פחדו שזה יעלה את זעמם של הנאצים, לרוב זילזלו בהם כי היו צעירים ולעיתים ממש פחדו וניסו להשתיק אותם. אחרי מרד גטו ורשה, חברי התנועה תפסו את מקום ההנהגה בגטו למשך תקופת זמן לא קצרה והם הובילו את מה שקרה שם.
ד.דילמה של חוסן קהילתי-
– איך מתייחסים לקהילה?
איך מתמודדים עם זה שיש אנשים חלשים ? מה עושים?
מה התפקידים שנדרשים כדי לפעול למען הקהילה בזמן הזה?
אמרי : חלק מהאתגרים שעמדו בפני חברי תנועות הנוער היה להצליח לשמור על הקהילה שהם חיו בה, להיות מעורבים בחיים שם והדאגה לתנועה הייתה קשורה בלדאוג ולשמור על האנשים באשר הם.
- דיון:
- מה הדברים שהרגשתם שעזרו לחברים ולחברות לפעול במרד?
- מה נתנה להם החברות בתנועה?
- אמרי: הסיפורים האלה הם דילמות אמיתיות שחברי תנועות נוער עמדו מול בזמן השואה כשהחליטו למרוד במציאות ההיא. כמו שראיתם אלה היו דילמות לא פשוטות והיו דברים שלא היו ערוכים אליהם. דילמות שבני נוער לא אמורים להתמודד איתם בדרך כלל. המשותף לכל המעשים האלה, הוא שכולם כיוונו לשינוי המציאות ולידיעה שלנוער יש כח ואחריות על המציאות.
5. דיון מסכם: - מה הדברים שלדעתכם אנחנו יכולים לקחת מהמעשים שלהם?
- שתפי מסך ותרשמי דבררים שהחניכים אומרים ואז חשפי בפניהם את מה שיצא.
למדריכה: עזרי להם לפרק את המעשים לרעיונות פשוטים , כמו לעזור בקהילה, להיות תנועה גדולה וארצית, וכו') .
6. סיכום: סיפור מרד גטו ורשה, הוא חלק מרכזי מהפעולה של תנועות הנוער בזמן השואה. מההתחלה המדריכים והחניכים בחרו לשאול מה תפקידם בתוך המציאות הקשה, והם שאבו הרבה כוח אחד מהשני ומהרצון לפעול למען מציאות טובה יותר גם כשהיה קשה. זה סיפור שאנחנו מתחנכים עליו בתנועה והוא השראה גדולה עבורנו עד היום.