שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
אביב, בנם של אסתר וסיני אליהו, נולד בכ"ח באדר תשמ"ה (20.03.1985) בנהריה. אח למשה חגי, נועם וינאי.
גדל והתחנך במושב אלקוש שבגליל. ילד חייכן, חברותי ובעל כושר מנהיגות. למד בבית ספר "מעלה הגליל" במושב מעונה ובהמשך בתיכון "בית חינוך גליל מערבי" בקיבוץ כברי.
בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך באחיו. סיפר אחיו ינאי: "יש לי כבוד אליו כמו לאבא, הוא מורה הדרך שלי בחיים, היינו מאד מחוברים. כל דבר קטן שהייתי צריך, הוא תמיד עזר. מרגיש שפשוט נשארתי לבד".
אחרי לימודיו התגייס לצבא ושירת בחיל התותחנים כתומך לחימה, בבסיס שבטה שבנגב.
כשהשתחרר, למד ניהול אבטחה וביטחון (מנב"ט) במכללה למקצועות הביטחון של "היחידה לביטחון לאומי". בהמשך, עבד כמנהל אבטחה באירועים שונים ברחבי הארץ: הילולת האר"י, אירועים בהר מירון כגון ראש חודש, ז' באדר ופטירת משה רבנו ומסיבות גדולות תחת כיפת השמיים. בלט כמנהל אבטחה מקצועי, חכם, שקול וחד. אביב נהג לומר: "מנב"ט מקצועי תמידי יהיה בנקודה הקשה ביותר באירוע".
אביב נשא לאישה את לירון ב-29.05.2012 ובמהלך השנים נולדו לבני הזוג שני בנים: עדי ונבו. המשפחה התגוררה במושב אלקוש. איש משפחה למופת היה, בעל ואב אוהב. סיפרו בני משפחתו: "עשית את לירון המאושרת באדם ועל כך נהיה אסירי תודה לך לנצח! היית בעל ואבא אחד למיליון ובן אדם אחד ויחיד!"
אדם צנוע, רחב לב ונכון להושיט עזרה. סיפר דניאל: "עזרת לי כל כך הרבה ותמיד חיפשת לעזור לאחרים". סיפרה יוליה: "היית בן אדם עם הלב הכי ענקי שיש. בן אדם נשמה, עם לב זהב. הצלחת לכבוש הרבה לבבות בחיוך המושלם שלך".
בלט כחבר טוב ונאמן. סיפרה חברתו נעמי: "החבר הכי טוב בעולם, חוכמה, צחוק גדול, אהבת אדם, צניעות, ענווה, כבוד וכל התכונות הטובות בעולם היו בך". סיפרה שירן: "היית אדם מדהים, חבר אמיתי. תמיד מלא אור, נתינה וטוב, תמיד עם העיניים הטובות והמחייכות".
אדם שוחר שלום, אהבת הארץ והאדם, ללא הבדל דת וגזע ומין, שהפתגם "ואהבת לרעך כמוך" היה נר לרגליו.
היה אוהד ותיק של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. אהב להאזין למוזיקה יוונית, בייחוד אהב את הזמר ניקוס ורטיס.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו סוף שבוע אביב היה מנהל האבטחה של פסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים, בו נכחו כ-3,000 מבלים. עם הישמע האזעקות, פעל במהירות ובקור רוח. הוא עלה לבמה והורה למבלים להשתטח על הרצפה ולשים ידיים על הראש. למאבטחים הורה לפתוח את שערי החירום כדי להיערך לפיזור הקהל. לאחר מכן מיהר לצומת הכניסה למסיבה והחל לכוון את המבלים החוצה ממתחם המסיבה. לאחר שראה מבלים חוזרים פצועים מאזור בארי, הורה לכוון את המבלים לאזור מושב פטיש ובכך הציל את חייהם של רבים.
בהמשך, הורה למאבטחים להציב ניידת משטרה בכניסה שתמנע את חדירת המחבלים. למקום הגיעו מחבלים שירו על הניידת שאביב והשוטרים עמדו מאחוריה. הם השיבו אש, אך לאחר מספר דקות נפגעו על ידי טיל RPG שנורה
בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
אביב אליהו נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 38. הובא למנוחות בבית העלמין במושב אלקוש. הותיר אחריו אישה, שני בנים, הורים, שני אחים ואחות.
כתב ינאי אחיו: "כל המילים שאכתוב כאן לא יתארו מה היית בשבילי בחייך ואיזה חלל השארת בלכתך. מקווה שטוב לך למעלה, תמשיך לשמור עלינו משם כמו ששמרת כל חייך. אוהב אותך הכי בעולם!"
ספדה יהודית: "אובדן עצום וכאב גדול נפל עלינו, ואין, אין נחמה. אביב, נזכור ונכבד את זכרך לעד. נוח על משכבך בשלום".
העתקת קישור: