שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן טובה ושבתי, נולד ביום י"ב בכסלו תרפ"ט (25.11.1928) בעיר סלוניקי, יוון ובשנת 1934 עלה ארצה עם משפחתו, משפחת עמלים, שהתיישבה בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר "תחכמוני" ואם כי הצטיין בשקידה ובתפיסה בלימודיו ומוריו שיבחו את התנהגותו ואת חיבוריו וגילו בו ניצוצות של כשרון ספרותי, הרגיש חובה לעזור למשפחתו ולכן הפסיק את לימודיו ויצא לעבודה, כמכונאי במוסך לתיקון טרקטורים. אברהם הצטרף לתנועת "הנוער העובד" והוסיף ללמוד בבית-ספר תיכון ערב של התנועה, וגם שם שיבחו מוריו את כתיבתו. מתוך רצון להועיל לילדי הפרברים ולהעלות את רמתם החברתית והתרבותית הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ופעל בה כמדריך. בהיותו בן 15 הצטרף ל"הגנה" ולאחר שסיים בהצלחה קורס מ"כים, הוסיף ללמוד ולהשתלם באימונים ובמסעות, והשתתף בפעולות המרי של ה"הגנה" ובעזרה להעלאת מעפילים על החוף.
בראשית חורף תש"ח שירת בחטיבת "גבעתי" בהגנה על גבולות העיר ובפעולות נגד הכפרים יאזור וסלמה ועוד. משגבר גיוס הנוער פעל בתפקיד מ"מ באימון המגויסים החדשים במחנות הרצליה, גדרה, באר טוביה וכו'. הוא נתחבב על חניכיו והצליח במיוחד באימון מרגמות. המשיך בשירות קרבי בפלוגתו ואחר-כך צורף לפלוגה המסייעת של אחד הגדודים והשתתף בקרבות בית דראס, כפר מע'אר ובמרחב הדרום בכלל ומילא תפקיד של סגן מפקד פלוגה. בביקורו האחרון בבית אמר לאחיו הגדול ממנו: "אל תחשוב שהמוות מפחידני... אך אתה, אחי, דאג לאמא". באחרונה נשלח לנגבה. השתתף בהתקפה על משטרת עיראק-סואידן ואחר-כך בהגנת הנקודה. ביום י"ב באייר תש"ח (21.5.1948), תוך כדי פעולה במקלע "ברן" בעמדה נגד-מטוסים בנגבה, נפגע בהפצצת מטוסים מצריים ונפל. אברהם הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנגבה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
העתקת קישור: